בס"ד

ציבור יקר חשוב ואהוב! אין לכם מושג קל שבקלים כמה כוחות ותעצומות נפש טמונים בכל אחת ואחד מכם!! ברשותכם, אסביר את דברי :
בצהרי היום (יום ד') הייתי נתון במצב שאילץ אותי לקחת הפסקה, קצרה כנראה, מפרסום המאמרים. אך מהתבוננות נוספת בפסוקים 'קפץ' לי משהו שהרגשתי מחויב לפרסם. 
והסתפקתי ביני לבין עצמי שמא לא תהיה הזדמנות נוספת להוציא דברים כה חשובים מהלב אל הלב.
לפיכך עשיתי את 'ההשתדלות' וכוח הציבור החל לעלות בחשיבותו מעל לרצונותיי האישיים
והנה זכיתי לְזָכּוֹת, כך אני מקווה לפחות, את עצמי ואתכם הציבור היקר בעל הכוחות המיוחדים:

נושא המאמר                                      "צדק"
פרשת "משפטים" היא הפרשה השביעית במניין פרשות חומש שמות והפרשה השמונה עשר בתורה כולה:
פרק כא' פסוק א': "וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם:"

לא פעמים וגם לא פעמיים נחשפים אנו למתרחש מ-'אחורי הסורגים' לא רק בישראל אלא בכל העולם כולו. תנאים סניטריים מתחת לכל ביקורת: זוהמה, צפיפות, הברחות, אלימות על כל סוגיה ומוטב לא לפרט, רוב תכוניות השיקום נידונות לכשלון ובעצם גורמות למעגל אסירים שחוזרים אל הפשע בחדווה ובששון ומביאים איתם 'מצטרפים חדשים'. 'כל מי שפשעו חמוּר מפשעי חברו' הרי הוא זוכה לכבוד ששמור אך ורק למלכים... עם אפס שיקום וכספים רבים שנשפכים כ-'מעין המתגבר' על מערכת שכל כולה אינה אלא בזבוז כסף וזמן על שירותי שמרטפות במקרה הטוב, או 'האקדמיה למדעיי הפשע' במקרה הפחות טוב שלא לדבר על בתי כלא לאסירים ביטחוניים שהם לכשעצמם אינם אלא קרקס גמור, תקלה גמורה ומוטב היה להם שלא היו באים לעולם,
בהם האסירים צוחקים על המדינה שכלאה אותם ועל הציבור שממן אותם.
אין בכוונתם להשתקם כלל ועיקר אלא נהפוך-הוא: רצונם היחיד הוא ללמוד ולהשתפר במקצוע הפשע+ השתלמות בחינם. הכנסת פושע לכלא ללא עתיד, ללא תכוניות שיקום-היא הפשע האמיתי! לעומת זאת התורה מלמדת אותנו את היסודות תוך כדי הקניית כלים למערכת המשפט והשיקום
(לא ענישה או נקמה) אלא שיקום אמיתי 'אחד על אחד' כאשר שני הצדדים, הן המשקם והן המשוקם, מרוצים בחלקם. נחזור אל זה בהמשך.. הבעיה לא מתחילה בבתי הכלא, אלא באנשים
בשר ודם המייחסים לעצמם תכונות אלוקיות כגון צדק. טעות בידנו אפילו לדמיין שצדק הינה תכונה אנושית. אכן רדיפת צדק היא תכונה אנושית אבל לא מתן צדק, משל לגנב שנתפס! הובא בפני שופט שפוסק לו מאסר כמה שהחוק מורה – מה נאמר?? האם נעשה כאן צדק? ומה עם רעייתו וילדיו שכבר שנים מתחננים בפניי אביהם שיחדל ממעשיו הנלוזים? מה הם אשמים? האם מגיע לאישה להיות אלמנה וצאצאיה יתומים אומללים????
ודאי שלא! איזה שאלה היא זאת...אך גם ברור שלשופט בשר ודם אין הכלים לשפוט בצדק שמימי.
ועל זה בא דוד המלך וכותב יסוד ענק(!) שכדאי לנו להפנים :
תהילים פרק פה' פסוק יב': "אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח וְצֶדֶק מִשָּׁמַיִם נִשְׁקָף:"
בפשטות: "אתה רוצה צדק??? קודם דבר אמת!"
פירוש: צדק מהשמיים הוא, ולא מהארץ, כל שבשר ודם יכול לשאוף זה, לכל היותר,
להנחיל אמת בפיו ובלבבו. וזהו! לא...צדק...בו ברגע שזה יקרה,
אז ישתקף משמיים, מלשון ישקיף וְיֵפַקֶּחַ עלינו הצדק 'הקוסמי'– רק מאת השם. מה למדנו כאן?
שיש בידנו את הבחירה אם לומר אמת או לא ואם נאמר אמת נזכה לַחָסוֹת תחת 'מטריית הצדק'.
אין דרך קיצור כעת נשוב לפרשתנו עם פתרון ל- 'בעיית האסירים' ונזכה גם לטעום מיופייה של התורה: פרק כא' פסוק ב' "כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד וּבַשְּׁבִעִת יֵצֵא לַחָפְשִׁי חִנָּם:"

ובכן, כך זה פעל בימי המקרא: חיסול הפשע, משימה לאומית: עידוד בעלי אמצעים לקנות להם עבד עברי.
לכל עבד עברי יש אדון שדואג לכל צרכיו, השיקום נעשה 'אחד על אחד', ללא מחסור בכוח אדם:
ללא אזיקים או סורגים, סוהרים, עובדים סוציאליים, עובדי ניקיון ומשקמים.
העבד עובד אצל אדונו תוך כדי תהליך שיקום שפועל מאליו. שמירה על כבודו של העבד הינו מרכיב חיוני שיכריע בסופו של את הצלחת השיקום המלא. התורה קבעה חוקים לא רק על העבד, אלא ובפרט על אדונו  -שוויון בין העבד לאדונו חלילה שלא להתנשא עליו –אסור לכנותו 'עבד' -אסור לרדות בו או לצעוק עליו –אסור לתת לו עבודות שלא לצורך  – על האדון מוטלת האחריות לדאוג לכל צרכיו הבסיסיים והמיוחדים -אלו שאינם בסיסיים. שכן מחסורים נפשיים אלו, הם כנראה הסיבה שלכתחילה הורידה את האדם מגיע לפשע.
- כמובן שאין לפגוע בגוף העבד ולא בנפשו.
-לא לתת לו לבצע עבודות בזויות -לא להשפילו -לא לקרוא לו 'עבד' -להטיל עליו אך ורק מטלות מוגבלות בזמן.
-להטיל עליו רק עבודות בעלות תכלית בכדי שיבין מה הוא עושה. 
לכן אמרו חז"ל, תלמוד, מסכת קידושין דף כ' עמוד א':
"מכאן אמרו כל הקונה עבד עברי כקונה אדון לעצמו"
איזו עדינות.. איזו הבנה... כמה חוכמה לבנות חברה מתוקנת בכלים פשוטים ופשטניים.
ומה בנוגע לצדק?? יש לדעת ולהכיר, ישנו למעלה, בקצה הסולם, מדף שעליו מונח סט ערכים.
ערכים אלה הם כלל עולמיים (אוניברסליים) ושייכים לכול העולם.
ערכים כגון: צדק, שלום, רחמים, אהבה, כבוד, פרנסה, בריאות איתנה, אורך חיים וכול שאר השערים שעלינו לפתוח, המעוניין ללמוד אותם ימצאם במחזורי חודש אלול, ראש השנה ויום כיפור.
כל אלו נמצאים בשמיים, כך  ש-"באופן רגיל", אין לנו שום דרך להגיע אליהם.
אך מכיוון שהתורה לא מכירה במושג "אופן רגיל" אלא בדברים שהם "מעל לרגיל".
היא מספרת לנו כיצד למשוך אותם למטה. בתנאי כמובן, שהשימוש בהם יהיה לעשיית הטוב .
עד כאן התעסקנו ב-'מה' וכעת נתעסק ב'איך'.
כנגד כל 'שער' יש 'מפתח', מפתח זה הוענק לנו, כמובן, באופן רוחני: מפתח אמת, מפתח עשיית חסד, מפתח נתינת צדקה,  בקשה כנה למשוך כוח מהכוחות אל כיוונונו.
עוד דבר מדהים!
צריכים אנו לדעת שקודם כל נוצר הפתרון ורק אחר כך נוצרה הבעיה. כך שאם יש בעיה וודאי שיש לה פתרון... עד כאן...
שבת שלום.

כניסת השבת:16:58                                                                                             
צאת השבת:17:55