לשון השולחן ערוך בעניין מקור החיוב למצוות משלוח מנות בפורים (סימן קמב סעיף א):

חייב כל אדם לשלוח לכל הפחות לאדם אחד שתי מתנות, דכתיב: "ומשלוח מנות איש לרעהו", משמע שתי מתנות לאחד. וכל המרבה לשלוח מנות לרֵעים, הרי זה משובח.

לכאורה יש לומר שהבעל לא יצא ידי חובה במשלוח מנות לאשתו מפני שלוש סיבות:

         א.         הבעל חייב במזונות אשתו, ולכן במשלוח "מנות" לאשתו לכאורה אין "נתינה" מיוחדת לקיום המצוה.

         ב.         "כל מה שקנתה אשה קנה בעלה" (סנהדרין עא, א), ואם כן, כאשר האשה קיבלה את משלוח המנות, מיד זכה בו הבעל, ונמצא שבעצם לא נתן מאומה.

          ג.          "אשתו כגופו" (יבמות סב, ב), והרי זה כנתינת האדם לעצמו ולא משלוח בין "איש לרעהו".

אולם הנושא לא כל כך פשוט כמו שזה נראה והנידון נמצא במחלוקת פוסקים כפי שנציג להלן:

א. משלוח מנות מבעל לאשתו שחייב במזונותיה

·         לפי תרומת הדשן- המשלוח נועד לספק את צרכי סעודת פורים, ולכן בעל השולח מנות לאשתו אינו מקיים את המצוה, מכיון שבלאו הכי חייב הבעל במזונות אשתו, ואינו "שולח" משהו מיוחד לקיום הסעודה, אולם לפי זה האישה כן תצא ידי חובה כי אינה חייבת במזונותיו.

·         אולם לפי מנות הלוי- טעם המצוה הוא להרבות שלום ורֵעות, לכאורה זה מתקיים גם במשלוח מנות בין בני זוג.

ב. כל מה שקנתה אישה קנה בעלה

·         לדעת הפני יהושע- האשה זוכה במה שנותנים לה ובעלה קונה ממנה, ולכן נראה שהבעל יצא ידי חובת משלוח מנות במה ששלח לאשתו וכן להפך, מכיון שנתן והקנה לה את המשלוח מנות, ואף שלאחר מכן זכה ממנה מדין "כל מה שקנתה אשה קנה בעלה",  היה זמן שבו היה המשלוח מנות שייך לאשה.

·         אך לדעת המקור ברוך- הבעל קונה ישירות ממי שהקנה לאשתו, ולכאורה לא היתה כל נתינה מהבעל לאשתו ולכן הבעל והאישה לא יכולים לצאת ידי חובה במשלוח מעין זה.

ונראה להוסיף, כי לכלל ההלכתי "כל מה שקנתה אשה קנה בעלה" יש יוצאים מהכלל, ופעמים שהאשה זוכה במתנות שאינן נקנות לבעלה כגון:

·         הבעל יעשה תנאי: "הרי המשלוח במתנה על מנת שאין לי חלק בזה", ויקיים את המצוה.

·         לדעת הביכורי יעקב- כאשר הבעל נותן מתנה לאשתו, הוא לא זוכה במתנה, גם בלי תנאי.

·         לדעת ערוך השלחן הכלל הנ"ל לא נאמר ברוב הנשים בזמנינו, המתפרנסות בעצמן.

ג. אשתו כגופו

·         על פי ספר שלמי תודה- הבעל אינו יוצא ידי חובה במשלוח מנות לאשתו כי "אשתו כגופו, דהיינו בעל ואשה גוף אחד הם- כפשוטו, ומה שייך לומר שחלק מהגוף יתן מתנה לחלקו השני.

·         אולם לפי ספר עתה באתי- לא אמרו כן אלא להפלגת האחדות שביניהם ולכן הבעל כן יצא ידי חובה.

לסיכום

נראה שלכתחילה כדי לצאת ידי חובה לכל הדעות עדיף להעניק משלוח מנות בין איש לחברו ובין אישה לחברתה. אך נראה כי במקומות שאין יהודים, בשעת הדחק, בעל ואישה יצאו ידי חובת קיום מצות משלוח מנות כשישלחו האחד לשניה, בהסתמך על הטעמים המתירים הנ"ל.