לקט מ"תורה ככתבה" לאי"ם – פרשת וארא

ו,כ: וּשְׁנֵי חַיֵּי עַמְרָם, שֶׁבַע וּשְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה: ש: מדוע מציינת התורה דווקא את הגילאים של לוי (137 שנים), קהת (133 שנים) ועמרם (137 שנים), ואינה מציינת גילם של יתר בני המשפחה הנזכרים? ת: התורה מסבירה כיצד ארבעה דורות אלה ("ודור רביעי ישובו הנה" בראשית טו,טז) התקיימו במשך 430 שנות הישיבה במצרים (וּמוֹשַׁב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר יָשְׁבוּ בְּמִצְרָיִם--שְׁלֹשִׁים שָׁנָה, וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה; יב,מ). אישים אלה הולידו בהיותם בני כ 130 שנה, כמה שנים לפני מותם. והרי פירוט החישוב:

חישוב 430 השנים מתחיל בגלות יעקב, בברחו מפני עשו. גלות זאת החלה בהיות יעקב בן 40, שהרי כאשר היה עשו (תאומו ובן גילו של יעקב) בן 40 נשא שתי נשים שהיו למורת רוחם של הוריו (בראשית כו,לד-לה), ומיד אחר כך החל עניין ברכת יצחק ליעקב ועשו, שהסתיים בשליחת יעקב לארם לשאת אשה (בראשית כח,ב). יעקב יוצא מבאר שבע (בראשית כח,י), ולאחר שהובטח לו על ידי ה' שישמרהו בכל אשר ילך (בראשית כח,טו), הלך יעקב "ארצה בני קדם" (בראשית כט,א). היכן היא "ארץ בני קדם"? לדעתי היא גבולה המזרחי (קדם) של מצרים, ומכאן החלה גלות יעקב במצרים. אסביר: התורה מונה את 12 בני ישמעאל, והאחרון שבהם הוא קדמה (בראשית כה,טו). בני ישמעאל גרו בפריסה גדולה "וישכנו מחוילה עד שור אשר על פני מצרים, בואכה אשורה" (בראשית כה,יח), כלומר הבן הצעיר קדמה גר בקצה המזרחי של מצרים, וזאת היא "ארץ בני קדם". יעקב שהה בארץ בני קדם שנים ארוכות, לפני שהגיע לחרן. בהיות יעקב בן 130 שנה הוא ירד למצרים עם בניו (כך אמר יעקב לפרעה), כלומר 90 שנה לאחר גלותו מבית אביו למצרים (ארץ בני קדם). איתו היו גם בניו ונכדיו, כולל בנו לוי ונכדו קהת, בן ה-3. קהת הוליד את עמרם בהיותו כבן 130 (3 שנים לפני מותו), כלומר 127 שנה לאחר בואו למצרים. עמרם הוליד את משה בהיותו בן כ 133 שנה (4 שנים לפני מותו), כלומר בשנת ה- 350 לרדת בני ישראל למצרים (90 שנה מגלות יעקב הראשונה עד בואו מצרימה עם בניו ונכדיו, עוד 127 שנות קהת במצרים עד שהוליד את עמרם, עוד 133 שנה עד שעמרם הוליד את משה: 90+127+133 = 350), ואז קם מלך חדש על מצרים והחלו הגזירות, וכעבור 80 שנה התייצב משה לפני פרעה, כלומר בשנת ה- 430 לרדת יעקב למצרים.

ח,כד: רק הרחק לא תרחיקו: ש: מדוע הסכים משה לתנאי של הליכה למרחק של שלושה ימים במדבר, והרי כוונתו ליציאה מוחלטת ממצרים לארץ כנען? ת: משה בוחן את פרעה, שהרי אם לא יסכים לשלושה ימים, ודאי לא יסכים ליציאה מוחלטת (ראה ביאורי ה,ג), והרי משה ידע שטרם הגיעה המכה המובטחת לפגוע בבכור המלך (הִנֵּה אָנֹכִי הֹרֵג, אֶת-בִּנְךָ בְּכֹרֶךָ; ד,כג), ולכן לא חשש להסכים לתנאי של פרעה.