פעמים לא מעטות ליבי אומר לי דברים כאלו: למה לא תתחיל לעשות חשבון נפש בסוף היום? אולי תתנדב לועד הורים בבית הספר של הבן? כל כמה ימים יש לו, ללב שלי, הצעות חדשות. כאילו שאני יושב רגל על רגל במשך היום, כאילו מה שאני עושה זה כסף קטן.

מה גורם לי להיות בהלקאה עצמית? בחוסר סיפוק?

יש שהרוח נופל בקטנות ואין האדם מוצא בנפשו נחת רוח, מפני מעוט המעשים הטובים שלו ומפני חשבון עונות ומעוט שקידת התורה. וצריך האדם להתאמץ בסוד המחשבה, וידע כי המבין דבר מתוך דבר - מחשבה דיליה חשיב קמי קוב"ה מכל קרבנין ועלון...

ויתחזק מאד במה שלפעמים יש שמעוט המעשים והלמודים בפועל בא לו רק מפני נטיתו הגדולה לרזא דמחשבה, ויכול להיות שהרבה חלקים מנפילותיו הם באים מפני שלא החשיב כראוי את יסוד מחשבתו. ע"כ יתאמץ יותר בבינה פנימית להבין, כי תקון העולם כולו ורפואת כל הנפשות כולן הכל תלוי ביסוד המחשבה. (אורות התשובה יד, לח)

אומר הרב, במקום הלקאה עצמית ובמקום לכתוש את עצמך ולומר 'תשתנה כבר, תהיה רציני ותעשה משהו עם עצמך', הדרך ההפוכה היא הנכונה. חשוב עם עצמך: מה הנקודה המיוחדת שלי, מה החוזקה שלי, מה הולך לי טוב.

הדוגמא של הרב כאן היא שאדם מרגיש לא פעיל, לא יוזם, לא מחובר דיו לעולם המעשה. ממה זה מגיע? אולי זה מרצון להתבונן, להעמיק, להפנים (ולא מעצלנות או אדישות). דוקא היתרון והחוזקה של האדם שהיא הצמאון לדברים עמוקים, היא ש'מפילה' אותו, משביתה את שמחתו, כביכול.  

היתכן? יכול להיות שהחוזקה שלי תגרום לי להיות מדוכא? כן, אם אני מזלזל בה, אם אני אומר לעצמי 'ברור שיש לי רצון לעמקה והפנמה, אבל סוף סוף זה לא ממש שווה כי אין לי את הכח מעשי, את היוזמה והפעלתנות. בעצם אני זורק לפח את המתנה שלי ומחפש להתקדם רק בתחומים שלא הולך לי איתם בקלות. ובמילים הנפלאות של הרב: "יכול להיות שהרבה חלקים מנפילותיו הם באים מפני שלא החשיב כראוי את יסוד מחשבתו", את נטייתו להבין לעומק, ולחיות את מה שהוא לומד ופוגש.   

צריכים להתאמץ ולהפוך את המשוואה. תראה את החוזקה שיש לך כמתנה מאת הבורא. אז תהיה עם ראש מורם, כי העולם זקוק למתנה שיש דוקא לך. "על כן יתאמץ יותר בבינה פנימית (בהעמקה, שזאת הרי התכונה החזקה שלך), להבין, כי תקון העולם כולו ורפואת הנפשות כולן, הכל תלוי ביסוד המחשבה". מדהים! כמה נפשות אפשר לרפא ע"י הקשבה אמיתית, ע"י עצה טובה. כמה העולם זקוק למשאב היקר שנקרא בינת הלב, הקשבה, וכן נוכחות בהווה (ולא רדיפה אחר הישגים ותעודות). אם אלו שיש להם את השקט הפנימי הזה, ואת התיאבון להקשבה, אם הם ינצלו זאת ויעריכו את מעלתם, זוהי רפואה לעולם, כי העולם זקוק לקול הזה.     

אני עובד על כתיבת דבריו של הרב קוק זצ"ל באופן רלוונטי ונוגע לחיים שלנו. אם יש למישהו הערות, רעיונות, או הצעות, אשמח לשמוע. אריאל