נקודה שבועית פרשת השבוע "ויחי" ה'תשפ"א
פרשת
"ויחי" שנקרא השבת, מסיימת את חומש "בראשית",
החומש הראשון והמשמש בסיס ויסוד לאנושות כולה בכלל ולעם ישראל והתורה בפרט.
החומש
כמעט כולו עוסק סביב האבות על כל חלקי חייהם, ואפשר לראות את החומש בבחינת
"מעשה אבות סימן לבנים".
הבחינה
הזאת באה לידי ביטוי רוחני בפרשה שלנו בשעה שיעקב רגע לפני מותו קורא לכל ילדיו להתכנס
סביב מיטתו ומבקש לברך כל אחד ואחד מהם.
ברוח
הקודש שלו מייחד יעקב לכל בן את הברכה המדויקת עבורו, שהמשותף והמאחד בין כולם הוא
שמדובר על ראייה עתידית.
יעקב
בעיני רוחו מברך את בניו שנים קדימה, הוא רואה את המאפיינים שיהיו לצאצאי אותו בן,
ומנבא בברכתו את נחלת השבט שיהיה לו כשיגיעו להתנחל חזרה בארץ ישראל לאחר גלות
מצרים.
מיעקב
למדנו לברך את ילדנו, שהרי בפתיחת הפרשה הוא מכניס תחת כנפיו את נכדיו, אפרים
ומנשה, מברך אותם, ועם ברכה זו אנו מברכים עד היום את ילדנו.
הברכות
האלה של יעקב לבניו, תפקידם להאציל אליהם את כוחו ולדחוף אותם להוציא לפועל את
יכולתם בעתיד, וכך גם אנו, שלומדים ממנו להסתכל כראוי על תפקידנו וייעודנו שלא
מסתיים בשעת מיתתנו אלא אנו שואפים ורוצים שהדורות שאחרנו ימשיכו לפעול מכוחנו
ולכן חשוב לנו לברך אותם, לתת להם את הכוח להמשיך הלאה.
בסיום
הברכות של יעקב כתוב: "כל אלה שבטי ישראל שנים עשר וזאת אשר דיבר להם
אביהם ויברך אותם איש אשר כברכתו ברך אותם" - לכל אחד הברכה
משלו, כל אדם והתפקיד שלו, שונה ילד/ה זה/ו מהילד/ה האחר/ת ואל לאף אחד מהם להתקנא
זה בזה, ואף לשמוח אחד למען השני.
ולמה
כתבה התורה "ברך אותם" ולא אותו?
פירש
רש"י במקום: "בירך אותם'- לא היה לו לומר אלא 'איש אשר כברכתו ברך
אותו' מה תלמוד לומר 'ברך אותם' … יכול שלא כללן כולם בכל הברכות? תלמוד לומר 'ברך
אותם", כלומר שכל אחד קיבל את הברכות כולם.
שנזכה
לברך את ילדנו בברכות המדויקות עבורם ע"י עין טובה ומעריכה, שישמחו אחד
עם השני בברכתו, ויזכו כולם להתברך בכלל הברכות.
שבת
שלום ומבורך!
החוויה היהודית
לע"נ יעקב בובר,
שבתאי טורס, שמואל פולק, מאיר גרינברג, יצחק שניצר ואברהם פישר שנפלו במלחמות
ישראל והיו נצר אחרון למשפחתם.
לרפואת דב בן לובה
רוח הקודש,ראייה עתידית,נחלת השבט,עין טובה,להאציל,אפרים
ומנשה,