נחש אריה או חשן?
נכתב על ידי izik28, 28/12/2020
בסד
ד"ת לשבת ויחי יז טבת התשפא
נחש או אריה או חשן?
----------------------------------------------------------
בפרשת בראשית מופיע הנחש כזה שסכסך בין אדם חוה והקב"ה וגרם לגרושם מגן עדן, הוא קולל כמובן ונחשב גם בימינו לחיה לא אהודה בלשון המעטה.. אך אם נשים לב לברכה בה בורך שבט דן ,הוא [הנחש] די נחמד.." יהִי דָן נָחָשׁ עֲלֵי דֶרֶךְ שְׁפִיפֹן עֲלֵי אֹרַח הַנֹּשֵׁךְ עִקְּבֵי סוּס וַיִּפֹּל רֹכְבוֹ אָחוֹר" ,איזו מן ברכה היא זו?
הרמבן מפרש" שפיפון" - שם לנחש שישוף עקב ונכפלה בו העי"ן ואמרו בירושלמי במסכת תרומות (פ"ח מ"ג) מין קטן הוא ושפיפון שמו ודומה לשערה ונתנה רשות לארץ ליבקע מפניו ודמה שמשון לנחש בעבור שלא היה שמשון בא על אויביו במלחמה כאשר השופטים או המלכים רק הוא לבדו יוצא עליהם כמו צפעוני היוצא ממאורתו על הולכי דרך או המין הקטן שבנחשים שאינו ניכר כלל להולכי ארח וטעם הנושך עקבי סוס רמז לשני העמודים אשר הבית נכון עליהם (שופטים טז כט) ושלשת אלפים אשר על הגג (שם פסוק כז) הם הרוכב הנופל אחור כאשר ישוך הנחש בעקבי הסוס יגביה הסוס ראשו ורגליו הראשונים ויפול רוכבו אחור" ,שבט דן ניחן במידת הגבורה , הנחש מכיש בעקב אדם בד"כ בהפתעה, גם אם הוא מזהיר קודם. עי נשיפה , או אם תרצו כפ"ס " בתחבולות תעשה לך מלחמה" , אם הינך רוצה לתקוף אויב, הרי לא תקבע עמו פגישה ואז תתקוף... אלא תחפש נקודות תורפה ואז תפתיע ,לראיה ראו ממלחמת ששת הימים .. ולהבדיל היו"כ.. מה עוד ששמשון הגבור יצא משבט דן וידוע ששבט דן היה המאסף לכל מחשנות ישראל בעת מסעם במדבר.
במדרש מוסבר על שבט דן " "תמות נפשי עם פלשתים", והיחיד שהתואר "גבור" נצמד לשמו: שמשון הגבור. יעקב מתאר בברכתו את גבורת דן כגבורה שיש בה חכמה וערמה: "יהי דן נחש עלי דרך, שפיפון עלי ארח, הנושך עקבי סוס ויפל רוכבו אחור..." - רמז למלחמה מהמארב. משה מדמהו למלך החיות וקורא עליו: "דן גור אריה יזנק מן הבשן ". יתכן שהכתוב מתכוון לזמן שבו ישבו בני דן במקומם החדש בקירבת הבשן, והכינוי "גור אריה" רומז על היאחזותם בליש, שמשמעו אריה."
רגע... שמתם לב לברכת משה לשבט דן? כאן הוא נהפך לאריה שהינו מלך החיות או אם תרצו הברכה שאנו מברכים ברה"ש," שנהיה לראש ולא לזנב"?? אז מהו שבט דן גם נחש וגם אריה?
רשי מסביר," דן גור אריה - אף הוא היה סמוך לסְפָר , לפיכך מושלו כאריות (ראה ספ"ד שנה). יזנק מן הבשן - כתרגומו , שהיה הירדן יוצא מחלקו , ממערת פמייס (ראה בכורות נה , א) , והיא לֶשֶם שהיא בחלקו של דן , שנאמר "ויקראו ללשם דן" (יהו' יט , מז) , וזינוקו וקילוחו מן הבשן. דבר אחר (ראה ספ"ד שנה): מה זינוק זה יוצא ממקום אחד ונחלק לשני מקומות , כך שבטו של דן נטלו חלק בשני מקומות; [תחלה נטלו בצפונית מערבית , עקרון וסביבותיה (ראה יהו' יט , מג) , ולא ספקו להם , ובאו ונלחמו עם לשם שהוא פמייס , והיא בצפונית מזרחית; שהרי הירדן יוצא ממערת פמייס , והיא במזרחה של ארץ ישראל , ובא מן הצפון לדרום וכלה בקצה ים המלח שהוא במזרח יהודה (ראה יהו' טו , ה) , שנטל בדרומה של ארץ ישראל , כמו שמפורש בספר יהושע (ראה שם , א - ג); והוא] שנאמר "ויצא גבול בני דן מהם [ויבאו וילחמו עם לשם" וגו' (ראה יהו' יט , מז) - יצא גבולם מכל אותה הרוח שהתחילו לנחול בה.].
שבא דן נחל בשני מקומות ,בכל מקום הוא התנהג אחרת, בערי הספר כאריה המזנק על טורפו והוא כמלך החיות ,ואילו כאשר הוא נדרש הוא כנחש, מתגנב שקט … , הנחש גם מוזכר בעת מסע בני ישראל "עשֵׂה לְךָ שָׂרָף וְשִׂים אֹתוֹ עַל-נֵס; וְהָיָה כָּל-הַנָּשׁוּךְ - וְרָאָה אֹתוֹ, וָחָי"" רשי מפרש"על נס" - על כלונס שקורים פירטיק"א בלע"ז וכן (ישעיהו ל) וכנס על הגבעה (שם מט) ארים נסי (שם יג) שאו נס ולפי שהוא גבוה לאות ולראיה קוראו נס
"כל הנשוך" - (במדבר רבה) אפי' כלב או חמור נושכו היה נזוק ומתנונה והולך אלא שנשיכת הנחש ממהרת להמית לכך נא' כאן וראה אותו ראיה בעלמא ובנשיכת הנחש נא' והביט והיה אם נשך הנחש את איש והביט וגו' שלא היה ממהר נשוך הנחש להתרפאות אלא א"כ מביט בו בכוונה ואמרו רבותינו וכי נחש ממית או מחיה אלא בזמן שהיו ישראל מסתכלין כלפי מעלה ומשעבדין את לבם לאביהם שבשמים היו מתרפאים ואם לאו היו נמוקים (נ"א נזוקים)" .
הנחש משול גם לדיבור כפול , או אם תרצו ,צביעות... כמו גם ללשון הרע , שעוקץ ומפריד בני אדם בשקט כזה בלי שירגישו .. עד שהם מרגישים .. הנחש עודנו חיה לא אהודה.. אך עלינו להופכו לאריה ,כדגומת הפ"ס" "יהודה בן תימא אומר, הוי עז כנמר, וקל כנשר, ורץ כצבי, וגבור כארי לעשות רצון אביך שבשמים." התפארת ישראל מסביר [ הנמר והאריה מאותה קטגוריה..] כפירוש רבי עובדיה מברטנורא
"עז כנמר - הנמר הזה נולד מן חזיר היער והלביאה, כי בעת יחם האריות הלביאה מכנסת ראשה בסבכי היער ונוהמת ותובעת את הזכר, והחזיר שומע קולה ורובעה, ונמר יוצא מבין שניהן. ולפי שהוא ממזר הוא עז פנים, אע"פ שאין בו גבורה כל כך. אף אתה הוי עז ולא תתבייש לשאול מרבך מה שלא הבנת, כאותה ששנינו לא הביישן למד הוי עז כנמר:
התפארת ישראל מחזק ומסביר " בהשלמתך התלוי במעשה הגוף, תקח א"ע לכל מעשה טוב, ולא תחשוב מי אני ומה חיי שאשתדל אחר מצוה זאת, זה אינו ראוי רק לצדיק גדול, ולא לשפל כמוני. אבל אני אומר לך, שתהיה עז כנמר שלא ישוב מפני כל, אף שאינו חזק כל כך בטבעו:" ,עלינו לנהוג לפעמים כנחש ,או בתחבולות עם היצר הרע כדי לנצחו להתגבר עליו ולהפוך את הנחש לחושן שהיה על לב אהרון הכהן ולקיים את מצוות ה, כגבורת האריה וכברכה שנהיה לראש ולא לזנב" [תמיד בתוקף]...ואל תשכחו להפוך את הנחש לחושן שהיה על ליבו של אהרן הכהן זצל..
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
