chiddush logo

הבחינה להיכנס לצבאו של בר כוכבא

נכתב על ידי יניב, 1/12/2020

 

'א"ר יוחנן: שמונים אלף זוג של תוקעי קרנות היו מקיפין את ביתר, וכל אחד ואחד היה ממונה על כמה חיילות. והיה שם בן כוזבה, והיה לו מאתים אלף מטיפי אצבע. שלחו חכמים ואמרו לו: עד אימתי אתה עושה את ישראל בעלי מומין? אמר להן: וכי היאך איפשר לבדקן?. אמרו לו: כל מי שאינו רוכב על סוסו ועוקר ארץ מן לבנון, לא יהיה נכתב באיסרטיא שלך. היו לו מאתים אלף כך ומאתים אלף כך. וכד דהוה נפק לקרבא, הוה אמר: ריבוניה דעלמא לא תסעוד ולא תכסוף, (תהלים ס, יב) "הלא אתה אלקים זנחתנו ולא תצא בצבאותינו"' וכו' (יר' תענית ד,ה [ובדומה נאמר באיכ”ר ב,ד]). מה העניין לחתוך את האצבע? וכן מה העניין לעקור ארז? בפשטות זה מראה על גבורה, אלא שאם כן אז מהי הגבורה במה שחתכו לעצמם את האצבע? כנראה שבהתחלה בר כוכבא רצה לראות את האומץ הנפשי של הלוחמים, ולכן היו צריכים לחתוך את האצבע, וחכמים אמרו לו שיכול להסתפק בלוחמים חזקים שלכן לא מפחדים לילחם (ואף בעצם זה שבאו להצטרף אליו, סימן שיש בהם גבורה) ולכן מספיק שיוכיחו את גבורתם. או יותר מזה, הם צריכים לעשות זאת תוך כדי רכיבה על סוס, מה שאומר שאם הם לא יצליחו כנראה שיפצעו חזק מאוד בידיהם (כי יתפסו בכח וזה יתלש מידיהם בכח במהירות, כך שיחתכו בידיהם), כך שגם זה מראה על גבורה נפשית, שסמוכים על כוחם ולא מפחדים ליפצע. (אמנם באיכ"ר לא מובא שהיו רוכבים על סוס, אלא רק עוקרים ארז. שאולי י"ל שבאיכ"ר מדובר על לוחמים רגליים וביר' על הפרשים. בכ"ז גם בעקירה בעמידה צריך להתאמץ בכל הכח במכה חזקה, ולכן יש חשש לנזק לשרירים ולפציעה). אולם אולי אפשר שמעבר לפשט שהראו את כוחם, היה בזה רמז על יחודם, שלכן דרש מהם דווקא בדברים אלו. שההמשך הוא שבר כוכבא היה מבקש כביכול מה' שלא יעזור לנו, שבפשטות זה משום שהיה כ"ך סמוך על כוחו, שיש לו לוחמים חזקים. אולם ההמשך הוא בפס' מתהלים: 'הלא אתה אלקים זנחתנו ולא תצא בצבאותינו', שבפשטות זה בא לומר שכיון שבר כוכבא ביקש, אז ה' שמע לו ולא עזרו, ולכן כביכול זנח אותו, ולכן זה גרם ל-'שלש שנים ומחצה עשה אדריינוס מקיף על ביתר' וכו', שזה הביא לחורבן ביתר. אלא שבאיכ"ר לא מופיע אח"כ על המצור בביתר והחורבן, אלא ממשיך בדבר אחר: 'ומה היה עושה בן כוזיבא? היה מקבל אבני בליסטרא באחד מארכובותיו וזורקן והורג מהן כמה נפשות' וכו', כך שהפס' הוא סוף העניין, וממילא לא מכוון לומר שלכן נחרבה ביתר. אלא שבכ"ז אפשר שלזה הכוונה בהבאת הפס' (לומר שלכן ה' עזבו ונחרבה ביתר) כרמז על התוצאות לדבריו (אולי לכן נאמר שלרומאים היו 80 אלף זוג תוקעי קרנות וכו', כרמז לכך שכוחם מכח חטאו של בר כוכבא במה שאמר [או שכל לוחמיו אמרו כך [איכ”ר)], שלכן זהו נושאי קרנות, שתוקעים בקרן, שזה מרמז על קול – כנגד קולו של בר כוכבא [מה שאמר], וכרמז למלחמה שתוקעים בשופר או חצוצרה [ראה דברי מרן שר התורה הרה"ג שלמה גורן זצוק"ל זיע"א בדיון ההלכתי במה תוקעים, ב'תורת השבת והמועד' מאמר 'התרועה והזעקה בעת מלחמה וצרה'], לכן גם 80 כרמז לאות פ' [שבשמו נשמע רמז ל-פה], כרמז שמה שהוציא מפיו נתן כח לאויבים. [ומולם בלוחמי בר כוכבא היו מאתיים אלף מכל סוג, כרמז לגלות מצרים שהסתיימה לאחר 210 שנים ונחשבה כמו 400, ולכן סה”כ הם 400, ומרמזים על מאתיים כרמז לקיצור הגלות. כעין רמז שעכשיו באים לבטל את הגלות שרומא עשתה להם, ואמנם רומא נמשלה כתהום שאין לו סוף – שהיא גלות ארוכה ביותר (ב”ר ב,ד), אלא שהם במעשיהם באים לקצר את הגלות הזו ולהביא לגאולה, ולכן כרמז במאתיים, כעין רמז לקיצור הגלות כמו שהיה במצרים (וכן 400 זה פי חמש מ-80, כרמז שאנו באים מכח התורה לנצחם)]). אולם אולי בא לרמז שבר כוכבא לא אמר זאת מיד בהתחלה, אלא כשהיו לו הפסדים שחש כאילו שה' עזבו, אז אמר לה' שלא יעזרו ושלא יזיקו, להבדיל מההתחלה שראה עצמו כשליח ה', שלכן ה' עוזרו. כך משמע קצת מהבבלי, שאומר שבר כוכבא עצמו טען שהוא המשיח (סנהדרין צג,ב), כך שמשמע שראה את עצמו בא בשם ה'. בכ"א בין אם נאמר שתמיד אמר כך, ובין אם נאמר שאמר זאת רק לאחר שהיו לו כשלונות, נראה שבפעולות להצטרפות ללוחמי בר כוכבא היו צריכים להוכיח בדבר שיש בו גילוי למעשיהם בשם ה'. לכן בתחילה היו צריכים לחתוך את האצבע, כעין רמז כמו שנאמר במכות מצרים "אצבע אלקים הוא" (שמות ח,טו), לכן כביכול הם באים להכות את הרומאים, ובלי אצבע, כביכול לרמז על מעשיהם, שהאצבע (שמכים ומראים את גילוי ה') זה לא שלהם, אלא של גילוי ה'. באו חכמים ואמרו לו שיכול לרמז גם בדרך אחרת, שזהו בעקירת עץ ארז, כרמז ל"ונקף סבכי היער בברזל והלבנון באדיר יפול" (ישעיהו י,לד). שמצד אחד רומז לחורבן המקדש (גיטין נו,ב), ומצד שני מנבא על חורבן האומות: '"ונקף" - אף זה לשון קציצה, כמו כנוקף זית ונקף, לשון ונפעל. "סבכי היער" – הענפים, החשובים והגבורים. "והלבנון" - עובי יערו וכרמילו, הם מרבית חיילותיו. "באדיר יפול" - על ידי מלאך יפלו' (רש"י). לכן רמזו בעץ ארז, שהוא מרמז על העצים בלבנון (“כארז בלבנון" [תהלים צב,יג]), שיקצצו עץ ארז, כעין שיקצצו את רוב חיילותיו וגיבוריו של האויב, והם המלאך – השליח להפילם. רמז שעכשיו הם באים להפיל את שלטון רומא בארץ, שהחריבה את המקדש, שעכשיו נהפך הפס' להפלת האויב. זה קשור למשיח, כמו שמובא ישר בפס' אחריו: “ויצא חטר מגזע ישי ונצר משרשיו יפרה" (ישעיהו יא,א). ["ויצא חוטר" - … כי יצא שבט מלוכה משורש ישי מזרע דוד, הוא מלך המשיח' (מצודות)]. זה תוך כדי שרוכב על סוס, כעין רמז שהוא במעשיו מקדים את חמור המשיח, שרוכב לאט יותר מהסוס, שבמלחמתו מכין את הדרך לגאולה.

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה