מתוך רמב"ם יומי ספר זמנים, כל המעונין להצטרף ללימוד פרק רמב"ם ליום מוזמן להתקשר 6885* סגולות וברכות משמים למצטרפים

19/11/2020

פֶּרֶק אַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים

שבות: דרך חול

איסור לעסוק בחפציו

א יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁהֵם אֲסוּרִין בַּשַּׁבָּת, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָן דּוֹמִין לִמְלָאכָה וְאֵינָם מְבִיאִין לִידֵי מְלָאכָה. וּמִפְּנֵי מָה נֶאֶסְרוּ? מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר: "אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ, עֲשׂוֹת חֲפָצֶךָ בְּיוֹם קָדְשִׁי" (ישעיה נח,יג), וְנֶאֱמַר: "וְכִבַּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ, מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ וְדַבֵּר דָּבָר" (שם). לְפִיכָךְ אָסוּר לְאָדָם לְהַלֵּךְ בַּחֲפָצָיו בַּשַּׁבָּת, וַאֲפִלּוּ לְדַבֵּר בָּהֶם, כְּגוֹן שֶׁיְּדַבֵּר עִם שֻׁתָּפוֹ מַה יִּמְכֹּר לְמָחָר אוֹ מַה יִּקְנֶה אוֹ הֵיאַךְ יִבְנֶה בַּיִת זֶה וּבְאֵי זוֹ סְחוֹרָה יֵלֵךְ לְמָקוֹם פְּלוֹנִי - כָּל זֶה וְכַיּוֹצֵא בּוֹ אָסוּר, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְדַבֵּר דָּבָר" - דִּבּוּר אָסוּר; וְהִרְהוּר מֻתָּר.

ב אָסוּר לְאָדָם לִפְקֹד גִּנּוֹתָיו וּשְׂדוֹתָיו בַּשַּׁבָּת כְּדֵי לִרְאוֹת מַה הֵן צְרִיכִין אוֹ הֵיאַךְ הֵם פֵּרוֹתֵיהֶן, שֶׁהֲרֵי זֶה מְהַלֵּךְ לַעֲשׂוֹת חֶפְצוֹ. וְכֵן אָסוּר לְאָדָם שֶׁיֵּצֵא בַּשַּׁבָּת עַד סוֹף הַתְּחוּם וְיֵשֵׁב שָׁם עַד שֶׁתֶּחְשַׁךְ כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה קָרוֹב לַעֲשׂוֹת חֲפָצָיו בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת, שֶׁהֲרֵי נִמְצָא הִלּוּכוֹ בַּשַּׁבָּת לַעֲשׂוֹת חֲפָצָיו.

ג בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּשֶׁהֶחֱשִׁיךְ עַל הַתְּחוּם לַעֲשׂוֹת דָּבָר שֶׁאָסוּר לַעֲשׂוֹתוֹ בַּשַּׁבָּת. אֲבָל אִם הֶחֱשִׁיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר שֶׁמֻּתָּר לַעֲשׂוֹתוֹ בַּשַּׁבָּת - הֲרֵי זֶה מֻתָּר. כֵּיצַד? אֵין מַחֲשִׁיכִין עַל הַתְּחוּם לְהָבִיא פֵּרוֹת מְחֻבָּרִין אוֹ לִשְׂכֹּר פּוֹעֲלִין. אֲבָל מַחֲשִׁיךְ הוּא לִשְׁמֹר פֵּרוֹת, שֶׁהֲרֵי מֻתָּר לִשְׁמֹר בַּשַּׁבָּת, וּמַחֲשִׁיךְ לְהָבִיא בְּהֵמָה אוֹ פֵּרוֹת תְּלוּשִׁין; שֶׁהַבְּהֵמָה - קוֹרֵא לָהּ וְהִיא בָּאָה, אַף עַל פִּי שֶׁהִיא חוּץ לַתְּחוּם, וּפֵרוֹת תְּלוּשִׁין - אִלּוּ הָיוּ שָׁם מְחִצּוֹת, הָיָה מֻתָּר לַהֲבִיאָן בַּשַּׁבָּת. וְכֵן אוֹמֵר אָדָם לַחֲבֵרוֹ 'לִכְרַךְ פְּלוֹנִי אֲנִי הוֹלֵךְ לְמָחָר'; שֶׁאִם הָיוּ שָׁם בֻּרְגָּנִין, הָיָה הוֹלֵךְ לְשָׁם בַּשַּׁבָּת. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.

ד מֻתָּר לְאָדָם לוֹמַר לַפּוֹעֵל 'הֲנִרְאֶה שֶׁתַּעֲמֹד עִמִּי לָעֶרֶב?'. אֲבָל לֹא יֹאמַר לוֹ 'הֱיֵה נָכוֹן לִי לָעֶרֶב', שֶׁנִּמְצָא עוֹשֶׂה חֶפְצוֹ בַּשַּׁבָּת. וְאָסוּר לָרוּץ וּלְדַלֵּג בַּשַּׁבָּת, שֶׁנֶּאֱמַר: "מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ" (שם) - שֶׁלֹּא יְהֵא הִלּוּכְךָ בַּשַּׁבָּת כְּהִלּוּכְךָ בַּחֹל. וְיוֹרֵד אָדָם בּוֹר וְשִׁיחַ וּמְעָרָה, אֲפִלּוּ הֵן מֵאָה אַמָּה, וּמְטַפֵּס וְיוֹרֵד וְשׁוֹתֶה וּמְטַפֵּס וְעוֹלֶה. וְאָסוּר לְהַרְבּוֹת בְּשִׂיחָה בְּטֵלָה בַּשַּׁבָּת, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְדַבֵּר דָּבָר" (שם) - שֶׁלֹּא יְהֵא דִּבּוּרְךָ שֶׁלַּחֹל כְּדִבּוּרְךָ שֶׁלַּשַּׁבָּת.

היתר לעסוק בחפצי שמים

ה מֻתָּר לָרוּץ בַּשַּׁבָּת לִדְבַר מִצְוָה, כְּגוֹן שֶׁיָּרוּץ לְבֵית הַכְּנֶסֶת אוֹ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ. וּמְחַשְּׁבִין חֶשְׁבּוֹנוֹת שֶׁלְּמִצְוָה, וּמוֹדְדִין מְדִידָה שֶׁלְּמִצְוָה, כְּגוֹן מִקְוֶה, לֵידַע אִם יֵשׁ כַּשִּׁעוּר, אוֹ בֶּגֶד, לֵידַע אִם מְקַבֵּל טֻמְאָה. וּפוֹסְקִין צְדָקָה לָעֲנִיִּים. וְהוֹלְכִין לְבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּלְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת, וַאֲפִלּוּ לְתַרְטְיָאוֹת וּטְרַקְלִין שֶׁלַּגּוֹיִים, לְפַקֵּחַ עַל עִסְקֵי רַבִּים בַּשַּׁבָּת. וּמְשַׁדְּכִין עַל הַתִּינֹקֶת לֵאָרֵס וְעַל הַתִּינוֹק לְלַמְּדוֹ סֵפֶר וּלְלַמְּדוֹ אֻמָּנוּת. וּמְבַקְּרִין חוֹלִים וּמְנַחֲמִים אֲבֵלִים. וְהַנִּכְנָס לְבַקֵּר אֶת הַחוֹלֶה, אוֹמֵר 'שַׁבָּת הִיא מִלִּזְעֹק, וּרְפוּאָה קְרוֹבָה לָבוֹא'. וּמַחֲשִׁיכִין עַל הַתְּחוּם לְפַקֵּחַ עַל עִסְקֵי כַּלָּה וְעַל עִסְקֵי הַמֵּת, לְהָבִיא לוֹ אָרוֹן וְתַכְרִיכִין, וְאוֹמֵר לוֹ 'לֵךְ לְמָקוֹם פְּלוֹנִי; לֹא מָצָאתָ שָׁם - הָבֵא מִמָּקוֹם פְּלוֹנִי'; 'לֹא מָצָאתָ בְּמָנֶה - הָבֵא בְּמָאתַיִם', וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִזְכֹּר לוֹ סְכוּם מֶקָּח; שֶׁכָּל אֵלּוּ וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן מִצְוָה הֵן, וְנֶאֱמַר: "עֲשׂוֹת חֲפָצֶךָ" (שם) - חֲפָצֶיךָ אֲסוּרִין, חֶפְצֵי שָׁמַיִם מֻתָּרִין.

ו מַפְלִיגִין בַּיָּם הַגָּדוֹל בְּעֶרֶב שַׁבָּת לִדְבַר מִצְוָה, וּפוֹסֵק עִמּוֹ לִשְׁבֹּת וְאֵינוֹ שׁוֹבֵת. וּמְפִירִין נְדָרִים בַּשַּׁבָּת, בֵּין לְצֹרֶךְ שַׁבָּת בֵּין שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ שַׁבָּת. וְנִשְׁאָלִין לֶחָכָם עַל נְדָרִים שֶׁהֵם לְצֹרֶךְ הַשַּׁבָּת וּמַתִּירִין, אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה לָהֶן פְּנַאי לְהַתִּירָם קֹדֶם הַשַּׁבָּת; שֶׁדְּבָרִים אֵלּוּ דִּבְרֵי מִצְוָה הֵן.

איסור ענישה בשבת

ז אֵין עוֹנְשִׁין בַּשַּׁבָּת; אַף עַל פִּי שֶׁהָעֹנֶשׁ מִצְוַת עֲשֵׂה, אֵינָהּ דּוֹחָה שַׁבָּת. כֵּיצַד? הֲרֵי שֶׁנִּתְחַיֵּב בְּבֵית דִּין מַלְקוּת אוֹ מִיתָה - אֵין מַלְקִין אוֹתוֹ וְאֵין מְמִיתִין אוֹתוֹ בַּשַּׁבָּת, שֶׁנֶּאֱמַר: "לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת" (שמות לה,ג) - זוֹ אַזְהָרָה לְבֵית דִּין שֶׁלֹּא יִשְׂרְפוּ בַּשַּׁבָּת מִי שֶׁנִּתְחַיֵּב שְׂרֵפָה, וְהוּא הַדִּין לִשְׁאָר עֳנָשִׁין.

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן

249 צפיות
(דווח על חידוש לא ראוי)

דיונים - תשובות ותגובות (0)

טרם נערך דיון סביב חידוש זה