ניסיון הרעב
נכתב על ידי יוחנן ריינר, 26/10/2020
איך יתכן שמרן שר התורה רבי חיים קנייבסקי חלה בקורונה, הרי תורה מגנה ומצלה??
הנה מאמר עצום שבסופו מתקבל התשובה לכל העניין לעומקו!!
ויהי רעב בארץ
כתוב במדרש רבה(ג) וירד אברם מצרימה לגור שם, שזה אחד מעשרה רעבון שבאו לעולם, ר' הונא ור' ירמיה בשם ר' שמואל בר רבי יצחק אמר ששיא הרעבון היה בימי דוד, ובאמת רעב זה היה אמור להיות בימי שאול, אלא בגלל חולשת שאול ודורו, לכן גלגלו הקב"ה והביאו בימי דוד שהיו חזקים ברוחניות ובגופם, שכל גזרות הרעבון לא באו אלא בימי בני אדם גיבורים שהם יכולים לעמוד בהן, ולא בימי בני אדם שפופים שאינן יכולים לעמוד בהן.
כמו כן המדרש מגדיר ניסיון רעב זה כטירוף, שרבי יהושע בן לוי פתח (תהילים קיא) "טרף נתן ליראיו" – "טירוף" נתן ליראיו בעולם הזה, אבל לעתיד לבא "יזכור לעולם בריתו", ולמה זה טירוף? כי ה' הבטיח לאברהם "ואברכך ואגדלה שמך" וכששמע אברהם והגיע לארץ ישראל, קפץ עליו רעבון, ולא הקפיד ולא קרא תגר.
ומשמע ממדרש זה שזה, ניסיון הרעב היה ניסיון קשה עד למאוד, שהיה צורך לאברהם אבינו כוחות נפש עצומים, ונשאלת השאלה מה מיוחד בניסיון זה כלפי אברהם אבינו שכבר נזרק לכבשן האש ויצא שלם בכוח אמונתו בבורא עולם??
והנה בהמשך המדרש דרש רבי פנחס בשם רבי חנין מציפורי, את הפסוק (תהלים צד) "אשרי הגבר אשר תיסרנו קה", ואם האדם מרוב היסורים בא להקפיד ח"ו נגד ה', ממשיך הפסוק "ומתורתך תלמדנו", שילמד בתורה מאברהם אבינו שה' אמר לו "לך לך מארצך, ואברכך ואגדלה שמך" ועשה כציווי ה' ויצא ובא לארץ ישראל, ובכל את קפץ עליו רעבון, והרעב היה רק בארץ ישראל ולא בשאר הארצות – ע"פ פרקי דר' אליעזר, ובכל זאת לא קרא תגר ולא הקפיד, אלא בתמימות כתוב "וירד אברם מצרימה לגור שם".
וכאמור לא מובן מדוע ניסיון זה הוא גובל בטירוף הדעת אפילו לאברהם אבינו, ואכן קודם בתחילת הפרשה כתבתי שהקושי היה איך להתמודד מול הגרים שמצב זה גרם להם קושי באמונה, כי ראו כביכול שהבטחת ה' לא רק שאינה מתקיימת אלא להיפך המצב החמיר ודווקא בארץ ישראל נוצר רעב קשה מנשא!!
אבל היא הנותנת, שמאחר ואברהם אבינו כבר התנסה בכמה ניסיונות, יכול היה להוכיח להם שמצב זה זה ניסיון מהקב"ה במידת הביטחון, שהרי דווקא בארץ ישראל יש רעב ובדיוק בזמן שאברהם הגיע לארץ ישראל, וזה מוכיח שהקב"ה עשה זאת במכוון ובדיוק לאברהם אבינו, ואפשר בהחלט לראות בה ניסיון חד וברור האם אברהם אבינו ותלמידיו יתחזקו באמונה למרות הקושי של הרעב במקום הברכה המובטחת, ואם כן, מדוע מוגדר מצב זה כקושי עצום וכטירוף הדעת לאברהם אבינו??
ולתרץ זאת, נראה בס"ד על פי המדרש (ז) "ויאמר ה' אל אברם לך לך" ולפני פסוק זה כתוב "וימת תרח בחרן" א"ר יצחק שהיה אברהם אבינו מפחד ואומר אם אצא יהיה חילול ה' מהתנהגותי שיגידו שעזב את אביו הזקן, אמר לו הקב"ה "לך" אני פוטר רק אותך מכיבוד אב ואם, וגם הקב"ה הסתיר שלא יהיה חילול ה' לכן ה' הקדים לספר מיתת תרח אבי אברהם ליציאת אברהם, למרות שתרח חי עוד 65 שנה אחרי שעזבו אברהם, וכל זאת בכדי שלא יתחלל שם ה' ע"י אברהם ששמע בקול ה' ועזב את אביו בזקנותו למרות הפטור המיוחד שקיבל מה'.
והנה בעת ניסיון הרעב שפגע באברהם ובתלמידי הגרים, ובפרט שזה פגע דווקא בארץ ישראל, יתכן ותלמידיו שידעו שאברהם עזב את אביו הזקן, היו טוענים לאברהם, הרעב זה עונש על שעזבת את אביך הזקן, ועליך לחזור לחרן ולקחת עמך את אביך הזקן ולא להשאירו לבד, ואכן במקום שאברהם ידרים למצרים מפני הרעב היה עליו לחזור צפונה לחרן מפני הרעב וגם להרוויח כיבוד אב.
ובכל זאת אברהם אבינו למרות הטענות הקשות נגדו, פונה דרומה למצרים, כי ה' פטר אותו מכיבוד אב, ולכן ברור היה לו שהרעב אינו עונש, אלא ניסיון לראות האם מאמין הוא לדברי ה', וכאן אברהם אבינו בכוחות נפש מיוחדים הלך נגד כל הסברות והטענות ולא חזר לחרן בכדי להרוויח כביכול 2 ציפורים במכה, כיבוד אב תוך כדי הצלה מהרעב, אלא בטח בפטור שפטרו ה' מכיבוד אב, ואם יחזור לחרן, יש בזה צד שיתכן אברהם אבינו מרגיש שעליו לתקן את כיבוד אב שפגם, ולזה צריך גבורת הנפש וכוחות הנפש להתגבר על הרגש לאביו, וללכת נגד כל תלמידיו, ונגד ההיגיון שמשתלם לחזור לחרן מחמת הרווח הכפול, ולחדד את ה"לך לך" תדרים מצפון לדרום, כי אין לך יותר כיבוד אב!!! וזה הקושי שהרחמן אבי החסד נהפך כאכזרי לאביו ולא פנה לאביו גם לזמן הרעב.
ואמונה תמימה זו של אברהם אבינו עזרה שסללה את הדרך כראוי לעם ישראל בגלות מצרים שיצליחו לצאת משם ביד רמה ובשלל גדול, כפי שכתב המדרש באות ו' על הפסוק "ולאברם היטיב בעבורה ויהי לו צאן ובקר וגו' ויצו עליו פרעה אנשים וישלחו אותו", אמר ר' פנחס בשם רבי הושעיא רבה, אמר הקב"ה לאברהם אבינו, צא וכבוש את הדרך לפני בניך, אתה מוצא כל מה שכתוב באברהם כתוב בבניו בגלות מצרים וכפי שמפרט שם המדרש.
ומפורש במדרש שה' אמר לאברהם שירד למצרים בעת הרעב, ולמרות שלא מצאנו פסוק מפורש על כך, אלא כפי הנכתב קודם, שאברהם אבינו הבין בציוויי "לך לך" שעליו בימי הרעב להדרים למצרים ולא לחזור צפונה לחרן לכבד אביו.
בדור שלנו יש ניסיון קשה באמונה שאנשים תמהים איך יתכן שגדולי ישראל נחלו בקורונה למרות התמדתן בתורה ובחסידות בקדושה ובטהרה עצומה?? הרי תורה מגנה ומצלה?? ועלינו להתחזק באמונה שבוודאי תורה מגנה ומצלה, אלא כלפינו למרות כל ברכות הרבנים והסגולות והצדקות שמצלת ממוות, בכל זאת יש את המושג שיעקב אבינו קבע "שמא גרם החטא", שלמרות שקיבל הבטחות מהקב"ה שיעזור לו ויביאו בשלום לבית אביו, שהבטחה זו היא מעל כל הבטחה וברכה של כל גדולי ישראל משך כל הדורות, בכל זאת יעקב הצדיק שעיד שעם לבן גרתי ותרי"ג מצוות שמרתי פחד מאוד מעשו ועשה תחבולות רבות, כי פחד שמא גרם החטא!!!!
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
