אש המערכה במזבח לא היתה סתם אש, אלא היא ביטאה את גילוי ה': 'רבוצה כארי. והתניא א"ר חנינא סגן הכהנים: אני ראיתיה ורבוצה ככלב? לא קשיא, כאן במקדש ראשון, כאן במקדש שני' (יומא כא,ב). הרי שיש הבדל באש במקדשים, שנראה שזה בשל ההבדל בגילוי שכינה במקדש, שהשכינה שרתה בבית ראשון ולא שני: 'והאמר רב שמואל בר איניא: מאי דכתיב (חגי א, ח) "וארצה בו ואכבד", וקרינן ואכבדה, מאי שנא דמחוסר ה"א? אלו חמשה דברים שהיו בין מקדש ראשון למקדש שני. ואלו הן: ארון וכפורת וכרובים, אש, ושכינה, ורוח הקודש, ואורים ותומים' (שם). שהאש קשורה להשראת שכינה, ולכן בבית שני 'מיהוה הוה, סיועי לא מסייעא' (שם), היתה אבל לא השתתפה בשריפה, כי מעמדם היה בלא השראת השכינה כבית ראשון, ולכן גם הגילוי היה שונה, כאן כאריה וכאן ככלב. אולי לכן במערכות שבמזבח חלקו חכמים כמה היה ביומיום: 'תנו רבנן: בכל יום היו שתים מערכות, והיום שלש. אחת מערכה גדולה, ואחת מערכה שניה של קטורת, ואחת שמוסיפין בו ביום, דברי רבי יהודה. רבי יוסי אומר: בכל יום שלש, והיום ארבע. אחת של מערכה גדולה, ואחת מערכה שניה של קטורת, ואחת של קיום האש, ואחת שמוסיפין בו ביום. רבי מאיר אומר: בכל יום ארבע, והיום חמש. אחת של מערכה גדולה, ואחת של מערכה שניה של קטורת, ואחת של קיום האש, ואחת לאיברים ופדרים שלא נתעכלו מבערב, ואחת שמוסיפין בו ביום' (יומא מה,א). נראה שביומיום חלקו האם יש שתים, שלוש או ארבע מערכות. שזה כמרמז על שם ה'. שלמ"ד ארבע זהו כנגד שם הויה (שבו ארבע אותיות), כרמז לגילוי שם ה' שמתגלה במקדש (וזהו ר"מ, שמאיר בשלמות). למ"ד שתים זהו כנגד שם י'ה, שאין השם שלם עד שימחה שמו של עמלק, ולכן מרומז שעדיין אין בעולם שלמות שם ה', שהמקדש עדיין לא משפיע לכל העולם לשלמות שם ה' (וזהו ר' יהודה, שמודיע שעדיין אין שם ה' בשלמות). למ"ד שלוש זה משום שאמנם אין שם ה' שלם, אבל מרמז שהוא מתקיים משלוש אותיות י'ה'ו. שבנתיים אין שלמות שם ה' בעולם, אבל במקדש יש ביטוי לשלמות, ולכן מרמז על שלוש אותיות שמגלות את השלמות (וזהו ר' יוסי, שמרמז על הוספה, שבמקדש יש תוספת קדושה מעין לעתיד, אבל עדיין כיום אין השפעה לכל העולם בשלמות, ולכן תהיה הוספה בהשפעה לכל העולם בעתיד). [ביוה"כ מוסיפים עוד מערכה אחת בשביל הקטורת בקה"ק, שזהו שיא הקדושה, כרמז שמשפיע לכל העולם אז יותר מביום רגיל. לכן מרמז על שם גדול יותר בהשפעה (שלמ"ד שתים נחשב אז שלוש, כמו שאמרנו למ"ד שלוש, כי יש יותר השפעה בעולם. וכן למ"ד שלוש כמ"ד ארבע. ולמ"ד ארבע ביוה"כ זה כעין לעתיד לבא שאז שם הויה יקרא ככתבו, שזו מעלה גדולה יותר, ולכן מרמז על שם הויה ועוד אחת כרמז לשלמות גדולה יותר שמרומז באחד, שמשפיע גם לקריאתו, כרמז שה' אחד ושמו אחד ('א"ר נחמן בר יצחק: לא כעולם הזה העולם הבא. העולם הזה נכתב ביו"ד ה"י, ונקרא באל"ף דל"ת. אבל לעולם הבא כולו אחד, נקרא ביו"ד ה"י ונכתב ביו"ד ה"י'. פסחים נ,א)]. 'דבר אחר: בהבראם – בה"א בראם, שנאמר (ישעיהו כו ד): "בְּיָ'הּ ה' צוּר עוֹלָמִים"; בשתי אותיות הללו של השם, יצר שני עולמים. ולמדך כאן שהעולם הזה נברא בה"א (ספרים אחרים: רמז, כמו שהה"א פתוחה למטה, כך העולם פתוח לשבים בתשובה. ועולם הבא נברא ביו"ד, לומר שצדיקים שבאותו זמן מועטים, כמו יו"ד, שהיא קטנה באותיות). רמז שירדו הרשעים למטה לראות שחת, כה"א זאת שסתומה מכל צדדים ופתוחה למטה לרדת דרך שם' (רש"י. בראשית ב,ד). לכן המזבח בא לתקן ולקדש את העולם. לכן מערכה גדולה שעליה שורפים את הקרבנות, כולל של החוטאים (ואף קרבנות של כל יום, שצריך לקדש את העולם לאחר שחטאנו בעגל ונפלנו בקדושה), והוא (המזבח) נמצא מחוץ להיכל ולכן נקרא מזבח החיצון כך שכרמז שהוא קשור לעוה"ז (שהוא כעין חיצון ממקום רוחני, לא המזבח עצמו שהוא קדוש, אלא מה שהוא בא כנגדו, כנגד העוה”ז), ואף במשכן הוא היה "מזבח אדמה" (שמות כ,כ) [ובמקדש היה עשוי מאבן] כרמז לעוה"ז (שאנו חיים על האדמה). וכן נקרא מזבח העולה כרומז שצריך להעלות את העוה"ז. לכן המערכה הגדולה שהיא קשורה למזבח העולה היא כנגד האות 'ה' כמו האות של העוה"ז (ומקריבים כדי לכפר לחטאים). [אולי לכן גם מזבח הנחשת היה ארכו חמש אמות (שמות כז,א) כרמז לאות ה'. וגובהו לר' יוסי היה י' אמות (זבחים נט,ב), כיון שלומד כפול מארכו, כך שמרמז שהעיקר הוא רמז ל-ה' וכך גם הגובה, אלא שכפול כיון שיש בו גם קשר למזבח הקטרת, שעליו דולקת מערכה בשביל מזבח הקטרת, ולכן רומז לכפול מחמש, כרמז שהמזבח מרמז על האות 'ה' אבל יש בו עוד קשר למזבח נוסף, ולכן 'ה' כפול (שמתגלה כפול כנגד שתי מזבחות, אבל דרך אות 'ה' שהרי מתגלה במזבח העולה), וגם מרמז על קשר ל-י' בגובה, כרמז שקשור באש שעולה כלפי מעלה (כרמז בגובה) גם לאות י' של מזבח הקטרת (לכן לומד את הגובה של י' בגלל שזה כפול מארכו, ממזבח הקטרת, רמז שיש כאן גילוי הקשור למזבח הקטרת). גם במזבח במקדש היה גילוי של גובה חמש אמות, בין היסוד לסובב (וכן יש בו חלקים של ה' טפחים. ראה בפירוש המשניות לרמב”ם מדות ג,א)]. לעומת זאת המערכה השניה שהיא בשביל מזבח הקטורת, היא מרמזת על האות י', כיון שמזבח הקטורת נמצא בהיכל, בקודש, ולכן מרמז על העוה"ב שכולו קודש. (מזבח הקטורת קטן, ולכן גם כעין רמז באות י' שהיא קטנה. גם הזר במזבח הקטרת רומז לכתר כהונה [שמו”ר לד,ב], והכהנים הרי מופרשים מהעוה”ז לעבודת ה', ולכן כרמז לצדיקים ולעוה”ב). גם הגובה של מזבח הקטרת הוא י' טפחים (לדעות שהגובה במידה של אמה בת ה' טפחים), כרמז לאות י'. (גם הקטרת עצמה יש בה י"א סממנים, כשאחד מהם הוא החלבנה שהוא ריח רע, שמתווסף כעין כנגד הרשעים [כריתות ו,ב], ולכן כעין רמז שבקשר לצדיקים וריח טוב יש י', כך שרומז שבקטרת כרמז לעוה"ב של צדיקים יש ביטוי של י'). מערכה נוספת (שלישית) היא כדי להגביר ממנה את אש המערכה הגדולה אם צריך, ולכן נראה שהיא כנגד האות ו', כרמז שהמערכה הגדולה כנגד האות ה', ולכן היא שבאה להגביר כעין להוסיף, ולכן ו' שהוא בא אחרי 'ה'. המערכה הרביעית היא בשביל אברים ופדרים שלא נתעכלו מבערב, 'שלא נתעכלו – שלא ניתנו על מערכה, או ניתנו ולא הספיקו להתעכל' (רש"י. יומא מה,א). שזה ממש דומה למערכה הגדולה, ולכן זהו גם האות 'ה', כמו המערכה הגדולה.