נקודה שבועית "שמחת תורה" ה'תשפ"א
מתח
והתפרצות של רגשות, כך לפחות כלפי חוץ נראית בימים אלה המדינה הקטנה והאהובה שלנו.
הרוחות סוערות מגוונים שונים בעם וכל זה בשעה שאנו מנסים להתגבר על המגיפה הקשה
שמקיפה את כולם ברבדים שונים.
ואין
"במקרה" בחיים שלנו, ובסוף חג הסוכות בו אנו מצויים כרגע נציין את חג
שמחת תורה ששמו המקראי הוא "שמיני עצרת".
מהתורה,
זה חג לכשלעצמו ולכל דבר ועניין, ומהות המילה "עצרת" הוא התכנסות, אספה
והיא בעיקר לצורך תפילה וקורבנות. אם בחגים האחרים אנו שמחים ומודים על ניסים שעשה
ה' עם ישראל, בחג זה אנחנו פשוט שמחים באלוקים ובתורתנו לעצמם.
חג
שמיני עצרת מבטא את האהבה הגדולה והקשר המיוחד בין ה' לעם ישראל בשונה מחד הסוכות
שמאופיין בחשיבה כלל עולמית ולכן יש בסוכות הקרבת 70 קורבנות כנגד 70 אומות העולם,
אך השמיני עצרת מקריבים פר אחד כנגד עם ישראל.
כחלק
עיקרי בחג אנחנו מסיימים לקרוא את התורה בפרשת "וזאת הברכה" ברובה
מקבלים השבטים כולם ברכה מיוחדת ממשה רגע לפני מותו.
בתוך
האחדות שיש בעם ישראל יש גם גוונים רבים. לכל גוון הייחוד משלו ואין לנו עניין
לטשטש את אותם הייחודיים. אחדות היא לא אחידות ולכן לכל שבט יש צורך ביכולת ביטוי
ועצמאות משלו ויחד כולם מרכיבים את עם ישראל.
צירוף
כל הכוחות השלמים והשונים ביחד מביא את האחדות האמיתית.
אם
בחג הסוכות שמסתיים לו חגגנו את השמחה בביטחוננו בקב"ה בכך שיצאנו לסוכה תחת
הסכך "הפשוט", מגיע שמיני עצרת כדי שנשמח שמחה פשוטה, מאהבת ה'
והתורה.
אמנם
אין השנה אפשרות לחגוג בריקודים ובדיבוק אחים וחברים אלא להיפך עלינו לשמור מרחק,
אך זה בדיוק הזמן לייחד כל אחד את עצמו וייחודו אך בתנאי שנשמור על ייחוד חברנו
וחברות אחרות בעמנו על מנת שנגיע לאחדות הכול כך רצויה וחשובה דווקא בימים
שכאלה.
שנזכה
לגאולה שלימה ואחדות מלאה.
חג
שמח ושבת שלום!
החוויה היהודית
לע"נ יעקב בובר,
שבתאי טורס, שמואל פולק, מאיר גרינברג, יצחק שניצר ואברהם פישר שנפלו במלחמות
ישראל והיו נצר אחרון למשפחתם.
מתח,התפרצות,
רגשות,רוחות סוערות, שמחת תורה,שמיני עצרת,זאת הברכה, אחדות, אחידות,לחגוג,ריקודים,דיבוק
אחים,