אוטם שריר הלב – שלא נדע מצרות...
**סיכום קצר מתוך שיעור של הרב יגאל שנדרופי ראש ישיבת ישועת מרדכי**
כאשר הלב סתום ולא
יכולים להתפלל, מלמד אותנו דוד המלך עצה נפלאה להודות לה' על הטובות שנתן לנו,
ומתוך ההודאה יפתח הלב גם לצעקה ותפילה.
ישנו מצב מוכר, אדם מרגיש רע, קשה לו, הוא
בצרה מבין האדם שעליו לפנות ליחיד שיכול לעזור לו, לריבונו של עולם. הוא מנסה
לפתוח את פיו ו... לא נפתח, המילים לא זורמות, הוא אפילו מרגיש מיאוס. יכול להיות
שקרוב משפחה שלו בבית חולים, זקוק לישועה, והוא לא מצליח לפתוח פיו ולצעוק לה'. מדוע
זה קורה? האם יש מה לעשות עם זה?!? כפי שמתאר את המצב רבי נתן, "ומֵעֹצֶם
הַצָּרוֹת וְהַיִּסּוּרִין וְהַמְּנִיעוֹת שֶׁבְּזֶה הָעוֹלָם קָשֶׁה וְכָבֵד עַל
הָאָדָם לְהִתְקָרֵב לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, וַאֲפִלּוּ לְהִתְפַּלֵּל
וּלְהִתְחַנֵּן וּלְפָרֵשׁ צַעֲרוֹ לִפְנֵי ה' יִתְבָּרַךְ גַּם כֵּן קָשֶׁה מְאֹד,
מֵחֲמַת רִבּוּי הַמְּנִיעוֹת וְהַיִּסּוּרִים שֶׁאוֹטְמִין אֶת לִבּוֹ עַד
שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִפְתֹּחַ אֶת פִּיו, וְלֹא לְהִתְקָרֵב לְשׁוּם עֲבוֹדָה
תַּמָּה" (ליקוטי
הלכות - כלאי בהמה - הלכה ד).
אכן, מצב לא פשוט, האם יש בכלל מה לעשות
עם זה? מתברר שכן, מה שפותח את הלב הוא ה"תודה"! לכל אדם יש על מה
להודות שהרי לא ייתכן שמאז שנולד, לא קרה לו דבר טוב. אם הוא יתחיל להודות על איזה
דבר טוב שקרה לו, פתאום יגלה שיש עוד דבר טוב שקרה לו פעם, ופתאום ייזכר בעוד דבר.
כפי שממשיך שם רבי נתן, "רַק בְּכָל עֵת וָעֵת בִּפְרָט בְּעֵת צָרָה חַס
וְשָׁלוֹם יִתֵּן עֵינֵי לִבּוֹ וְדַעְתּוֹ לְהִסְתַּכֵּל וּלְהִתְבּוֹנֵן
הֵיטֵב עַל חַסְדֵי ה' וְטוֹבוֹתָיו שֶׁעָשָׂה עִמּוֹ עַד הֵנָּה. "
התודה פותחת את הלב ומחזקת את האמונה,
"רָאוּי לוֹ לִתֵּן הוֹדָאָה וְתוֹדָה לַה' יִתְבָּרַךְ בְּכָל יוֹם
וָיוֹם וְעַל-יְדֵי-זֶה יִהְיֶה לִבּוֹ נָכוֹן בָּטוּחַ שֶׁגַּם עַתָּה ה'
יִתְבָּרַךְ לֹא יָסִיר חַסְדּוֹ וְטוּבוֹ מֵאִתּוֹ וִיחַזֵּק אֶת לִבּוֹ
לִצְעֹק וּלְהִתְחַנֵּן לַה' יִתְבָּרַךְ שֶׁיַּצִּילֵהוּ גַּם עַתָּה מִכָּל
הַצָּרוֹת וְהַיִּסּוּרִין". כפי שאומר דוד המלך, "זְבַח לֵאלֹקִים תּוֹדָה... וּקְרָאֵנִי
בְּיוֹם צָרָה"(תהילים נ' י"ד).
כיצד אדם יכול לקרוא לה' בזמן הצרה? על-ידי
ה"תודה" שהוא נותן לו קודם. ממשיך רבי נתן, "וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ
רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁצְּרִיכִין לִהְיוֹת מוֹדֶה עַל הֶעָבָר וּמְבַקֵּשׁ
עַל לְהַבָּא, כִּי כְּשֶׁאֵין מוֹדִים עַל הֶעָבָר קָשֶׁה מְאֹד לִקְרוֹתוֹ
יִתְבָּרַךְ מִגֹּדֶל אֹטֶם הַלֵּב שֶׁנִּתְאַטֵּם מֵרִבּוּי הַצָּרוֹת".
מזמור ג' בתהילים מתחיל בצורה של שיר,
"מזמור לדוד", ובאמצע מתהפך לצעקה גדולה, "ה' מה רבו צרי,
רבים קמים עלי", מדוע? מסביר רבי נתן בעקבות הגמרא בברכות, שדוד המלך היה
בצרה גדולה מאוד ומגודל צערו לא הצליח אפילו להתפלל לה' על צרתו, למרות שזאת הייתה
דרכו כל ימי חייו. לכן ה' האיר בליבו זאת העצה, להודות על הטובות!
"דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, רָאָה אֶת עַצְמוֹ אָז בְּצָרָה
גְּדוֹלָה וּמָרָה מְאֹד מְאֹד שֶׁהֻכְרַח לִבְרֹחַ מִפְּנֵי אַבְשָׁלוֹם בְּנוֹ
עַל-יְדֵי מַעֲשֶׂה רָעָה כָּזֹאת שֶׁנַּעֲשָׂה מֵאַמְנוֹן וְתָמָר וְאַבְשָׁלוֹם
בָּנָיו וּמֵעֹצֶם מְרִירַת צָרָתוֹ שֶׁגָּדְלָה מְאֹד, בִּפְרָט שֶׁהַבַּעַל דָּבָר
רָצָה לְהַפִּילוֹ בְּעֵינֵי דַּעְתּוֹ מְאֹד מְאֹד, כִּי אָמַר לוֹ בְּלִבּוֹ,
הִנְּךָ רוֹאֶה שֶׁכָּל זֶה בָּא עָלֶיךָ עַל מַעֲשֶׂה דְּבַת שֶׁבַע וְשׁוּב אֵין
לְךָ תִּקְוָה חַס וְשָׁלוֹם... וּמֵעֹצֶם צָרָתוֹ עַד הַנֶּפֶשׁ נִתְבַּלְבֵּל
דַּעְתּוֹ הַקְּדוֹשָׁה עַד שֶׁלֹּא הָיָה יָכֹל אֲפִלּוּ לְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ
וְלִצְעֹק לַה' יִתְבָּרַךְ כְּדַרְכּוֹ... כִּי כְּשֶׁאָדָם בְּצָרָה חַס
וְשָׁלוֹם הוּא בְּסַכָּנָה גְּדוֹלָה גַּם בְּעִנְיַן כַּשְׁרוּתוֹ וְיַהֲדוּתוֹ,
כִּי לִפְעָמִים נִתְעַקֵּם הַלֵּב מְאֹד עַל-יְדֵי הַצָּרוֹת... אֲבָל בְּעֹצֶם
צִדְקָתוֹ הֵאִיר ה' עֵינָיו וְשָׁלַח בְּלִבּוֹ עֵצָה הַזֹּאת הַנַּ"ל שֶׁהִתְחִיל
לְהִסְתַּכֵּל עַל הַטּוֹבוֹת שֶׁה' יִתְבָּרַךְ גָּמַל עִמּוֹ מֵעוֹדוֹ".
ולא זאת בלבד, שדוד המלך הודה על כל
הטובות שה' גמל אתו, אלא הוא גם הצליח למצוא טוב גם בתוך הצרה בעצמה,
"עַד שֶׁחִפֵּשׂ וּמָצָא שֶׁגַּם בְּעֹצֶם הַצָּרָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת
נִמְצָא בָּהּ גַּם כֵּן כַּמָּה הַרְחָבוֹת, כִּי הָפַךְ הַדָּבָר בְּדַעְתּוֹ
לְטוֹבָה מַה שֶּׁבְּנוֹ רוֹדֵף אַחֲרָיו מַה שֶּׁלִּכְאוֹרָה הִיא צָרָה
כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת מַה שֶּׁהָרוֹדֵף הוּא בְּנוֹ רַחֲמָנָא לִצְלָן, אַךְ
הוּא הָפַךְ הַדָּבָר לְטוֹבָה וְאָמַר, סְתָם בְּרָא מְרַחֵם עַל אַבָּא, וְגַם
מָצָא הַרְחָבָה בְּתוֹךְ צָרָתוֹ מַה שֶּׁרָאָה תַּכְסִיסוֹ קַיֶּמֶת
שֶׁהַסַּנְהֶדְרִין וְכוּ' אוֹחֲזִים עִמּוֹ וְכוּ' וְעַל-כֵּן אֵלּוּ הַטּוֹבוֹת
שֶׁחִפֵּשׂ וּמָצָא מַה שֶּׁה' יִתְבָּרַךְ גּוֹמֵל עִמּוֹ אֲפִלּוּ בְּתוֹךְ
הַצָּרָה... מִלְּבַד מַה שֶּׁה' יִתְבָּרַךְ גָּמַל עִמּוֹ טוֹבוֹת מֵעוֹדוֹ עַל
כָּל אֵלֶּה הִתְחִיל לוֹמַר מִזְמוֹר לְדָוִד וְרָצָה לְזַמֵּר וּלְהוֹדוֹת לַה'
יִתְבָּרַךְ עַל כָּל הַטּוֹבוֹת הָאֵלֶּה".
דוד המלך כל כך התלהב מהטובות שה' עשה עמו
עד ששכח כבר מהצרה ורצה רק להודות לה', ואז נפתח הלב לגמרי ופרצה הצעקה!,
"וְתֵכֶף שֶׁהִתְחִיל לְזַמֵּר וּלְהוֹדוֹת לַה' יִתְבָּרַךְ עַל הַטּוֹבוֹת תֵּכֶף
נִתְרַחֵב לִבּוֹ וְדַעְתּוֹ וְאָז דַּיְקָא נִפְתַּח פִּיו וְהִתְחִיל
לְהִתְפַּלֵּל וְלִצְעֹק כָּרָאוּי - "ה' מָה רַבּוּ צָרַי רַבִּים קָמִים
עָלַי". אם נתבונן נראה שדוד המלך השתמש הרבה בשיטה זו פעמים רבות, מזמורים
בנויים בצורה הזאת שדוד המלך קודם מודה על העבר ואז נפתח הלב והוא מצליח לצעוק על
הצרות.
חשוב לדייק בדברי רבי נתן, ולשים לב, שיצר
הרע אמר לדוד המלך שכל הצרות באות עליו בגלל טעויות שעשה בעצמו. והיה מקום
לטעות ולחשוב, "מה אני רוצה בכלל, בטח שלא מגיע לי לצעוק לה'. וכי במצב שלי
ה' בכלל רוצה לשמוע ממני?!?". אבל מגלה לנו דוד המלך שגם אם אדם מרגיש
רגשי אשמה בגלל דברים לא טובים שהוא עשה באמת, בכל זאת הוא עדיין הבן של ה',
והוא יכול וצריך לצעוק אליו שיעזור לו. ואם יסתכל על הטובות שה' עשה ועושה לו -
ייפתח ליבו לצעוק גם על העתיד".
כמו כן, רבי נתן משתמש בביטוי מיוחד במינו,
"הָפַךְ הַדָּבָר בְּדַעְתּוֹ לְטוֹבָה". כלומר המציאות נראתה לא טובה,
אבל בזכות התודה שאמר, הצליח דוד המלך להסתכל בזווית חיובית גם על הצרה שלו
ולהודות על הטוב וההרחבה, שבתוך הצרה, ומתוך כך קיבל כח לצעוק ולבקש עזרה
מהיחיד שיכול לעזור לו.
בהמשך דבריו, אנו לומדים שזאת המתנה
שקבלנו מחנוכה, שתפקידו של חג זה להשריש בליבנו עיקרון זה בליבנו ובלב כל עם ישראל, "...וְעַל-כֵּן נִקְרָא חֲנֻכָּה לְשׁוֹן
חִנּוּךְ בְּחִינַת חֲנֻכַּת הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ, כִּי לֹא דַּי שֶׁלֹּא
הֶחֱרִיבוּ עֲבוֹדַת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ אַף גַּם זָכִינוּ עַל-יְדֵי תֹּקֶף
הַנִּסִּים לְהַמְשִׁיךְ תִּקּוּן כָּזֶה לַעֲשׂוֹת חֲנֻכָּה בְּכָל שָׁנָה
וְשָׁנָה, דְּהַיְנוּ שֶׁאָנוּ זוֹכִין בְּתוֹךְ תֹּקֶף הַגָּלוּת הַזֶּה
לְהַתְחִיל גַּם עַתָּה לְחַנֵּךְ הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ, כִּי בָּזֶה שֶׁאָנוּ עוֹשִׂין
בִּימֵי הַגָּלוּת חֲנֻכָּה שֶׁהֵם יְמֵי הוֹדָאָה, דְּהַיְנוּ שֶׁאָנוּ מוֹדִים
וּמְשַׁבְּחִים אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל גֹּדֶל הַנִּסִּים שֶׁעָשָׂה עִמָּנוּ עַד
הֵנָּה שֶׁהָיָה לָנוּ כֹּחַ לְהִתְקַיֵּם עַד הֵנָּה. וְאָנוּ בְּטוּחִים
עַל-יְדֵי-זֶה כַּאֲשֶׁר עַד הֵנָּה עֲזָרוּנוּ רַחֲמָיו כֵּן יִשְׁמַע
תְּפִלּוֹתֵינוּ וְצַעֲקָתֵנוּ תָּמִיד עַד אֲשֶׁר יִגְאָלֵנוּ גְּאֻלָּה שְׁלֵמָה
וְיִבְנֶה בֵּית מִקְדָּשֵׁנוּ עַל-יְדֵי-זֶה בְּעַצְמוֹ אָנוּ מַמְשִׁיכִין
בְּחִינַת בִּנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, כִּי עִקַּר הַגְּאֻלָּה וּבִנְיַן בֵּית
הַמִּקְדָּשׁ יִהְיֶה עַל-יְדֵי-זֶה עַל-יְדֵי תְּפִלּוֹתֵינוּ וְצַעֲקָתֵנוּ
כַּיָּדוּעַ..." שנזכה לראות את החסד הגדול שה' עושה אתנו תמיד ונודה לו מכל
הלב, וכך נתקרב אליו יותר ויותר בכל פעם, מכל מצב.
*** ישיבת ישועת מרדכי היא ישיבה לבחורים אוהבי תורה ועשייה.
ישיבה תורנית ומשפחתית עם חיבור לתורת ארץ ישראל.
- מסגרת שהיא מחוץ למסגרת
סרטון תדמית:
https://www.youtube.com/watch?v=UO3xCgBUOEY
טלפון לפרטים מזכיר הישיבה :
פינחס בן חמו - 0545770853
