"בְּצֶלֶם אֱלֹוקים בָּרָא אֹתוֹ - בן עזאי אומר: זה כלל גדול בתורה... אמר רבי תנחומא: דע למי אתה מבזה? בדמות אלוקים עשה אותו!".

(מדרש רבה בראשית כד, ח)

התורה אומרת לנו שהאדם נברא בְּצֶלֶם אֱלֹוקים (בראשית א, כז): "וַיִּבְרָא אֱלֹוקים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶם אֱלֹוקים בָּרָא אֹתוֹ". בכך רוצים חז"ל ללמדנו: "דע למי אתה מבזה? בדמות אלוקים עשה אותו!".

כולנו נבראנו בצלם אלוקים, ודי בכך שעלינו להבין שאסור לאף אדם לפגוע ולבזות אדם אחר, שֶכֵּן גם החבר, השכן, וכל בן אנוש באשר הוא, אף הם יצורים הנושאים את תג זהותו של האלוקים, ועל כן הפגיעה בהם היא פגיעה באלוקים עצמו.

"ספר החינוך" כותב כי שורש האיסור לחרף בני אדם ולהעליבם הוא מן התורה: "וראוי להיזהר שאפילו ברמז דבריו לא יהי נשמע חירוף לבני אדם, כי התורה הקפידה הרבה באיסור לצער את הזולת, לפי שהוא דבר קשה מאוד ללב הבריות".

הרב מנחם טקאסין בספרו "אור התורה" המשיל על כך משל:

"אם יתבונן האדם יראה, כי אין כל בסיס לנהוג בזולת בביזיון או בחוסר כבוד. הדבר דומה לבעל כרם שיש ברשותו חביות שהוא נותן בהן יין - אם ייתן באחת מהן יין משובח ובאחת ייתן יין גרוע, כלום יש לחבית המשובחת במה להתגאות על פני חברתה? חביות שוות הן, עציהן נכרתו מאותו יער, וגורל אחד ממתין לשתיהן באחרית ימיהן - ריקבון. בעל הכרם הוא שהחליט, משיקוליו, להניח בזו - יין יותר משובח ובזו - יין פחות משובח. כך גם לאדם אין כל עילה להתנשא ולבזות את הפחות ממנו, שהרי בורא העולם הוא שיצר את האדם, ומה לה לחבית להתגאות על היין שבתוכה?!".

כתב בעל "דגל מחנה אפרים": במילה "נשיא" ניתן למצוא את אותיות "יש" ו"אין" (כל אחד מאיתנו יכול להיות "נשיא" - מנהל לעובדים שלו, אדם מול חבריו, אדם מול משפחתו וכו'). יש נשיא שהוא בבחינת "יש" המתרברב ומתגאה על רום תפקידו ובכל הזדמנות מזכיר את מעמדו וחשיבותו, ועליו אומרת הגמרא (ברכות מג, ב): "המהלך בקומה זקופה, אפילו ארבע אמות, כאילו דוחק רגלי שכינה, דכתיב (ישעיה ו, ג): 'מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ' ". ולעומת זאת יש נשיא אשר הוא בבחינת "אין" שלמרות תפקידו הרם הוא נשאר אדם צנוע ועניו בהליכותיו עם הבריות.

נשיא המחזיק עצמו ל"אין" שהוא עניו וצנוע הוא למעשה ה"יש" שבני אדם מתחשבים בו ומעריכים אותו, מה שאין כן, נשיא אשר מחזיק עצמו ל"יש" הוא למעשה ה"אין" שאינו זוכה לא לכבוד ולא להערצה מאף אדם.

מכח סמכותו של הפסוק "בְּצֶלֶם אֱלֹוקים בָּרָא אֹתוֹ", ההלכה היהודית מאוד החמירה במי שמבזה אדם אחר, עד כדי כך שהיא קבעה: ש"המלבין פני חברו ברבים, אין לו חלק לעולם הבא".

הרב מאיר הכהן שליט"א

הרב משה גרילק שליט"א  - מהספר: "פרשה ולקחה"