"...ואלוקים יבקש את נרדף", משלי, ג', ט"ו:

כשרודפים העולם משהו או מישהו אלוקים הוא תמיד בצד של הנרדף כלומר לטובת הנרדף ומשאיל ברודפים על מה ולמה אתם רודפים את אותו נרדף ובני המין האנושי שיש להם שער צהוב ועיניים כחולות ירוקות ועור לבן הם נירדפים ביסתמא כי הגנוטיף הזה הוא רסציבי ונבלע בזיווגים ולכן הוא מועט המציאות וכן שהוא העדר פיגמנט או כלומר מיעוט פיגמנט לעומת הריבוי פיגמנט שיש בכהי השער עור ועיניים לכן הוא בנירדפות ביסתמא, אך משום הכלל שמועט הכמות הוא מרובה האיכות וגם זה שהם בולטים בנוף ופגיעים לעינא בישא ומחצב המזיקים והפלוניתים ומלאכי החבלה והרוחין המתעברים והתמורות ואז משחצים אותם ומגביהים את לבבם להתנשא על העולם ומתעבים להם את מקיף חיה דאצילות שלהם ואת התודעה והעוצמה שלהם, ותועבת השם כול גבה לבב כי הרודפים של אלו הם מתוחבלים מאוד והם גורמים לאלוקים בכוח להידחות מהם על ידי שעושים להם גאווה ומפילים אותם בגאווה נפולה וזולה וגבהות לבב ושיקוץ ומחול מזיקים ומלאכי חבלה כדי שאלוקים לא יידרש אליהם וזו בעצם צרת הארמילוס שכן הוא מופיע באגדתות עם צבע עור לבן כמו שיש ועם שער צהוב כי זו התועבה שזרקו המכשפים הרשעים על החלק והסקטור הזה של המין האנושי.

וזוהי הגאווה והגסות רוח שמתבטאת בסוף בארמילוס רשיעא שאומר אני אלוקיכם אני משיחכם כי ככה שיחצו את כול בני סוגו להתגאות על העולם.

והתקנה לזה היא שאלו ששייכים בעסק הזה יתפנו תדיר ותקין כי בתועבות יכעיסוהו כגון כשפים וכשפים סיקול אותיות כשפים הוא שפכים כי בין השאר העולם עוסק בלשקץ את הפנוטיף הנמוך שבמין האנושי והוא עניין הכרס התחתון המשוקץ שלא מפונה תדיר כי בו עושים את הכישוף של העינא בישא על שכאלו לגאוותנות וכשהפרט הזה מתפנה כמו שצריך אין למכשפים האלו נקיטת מטה וכלים דתיקון להוריד לתוכם את זה השיחוץ ואז אלוקים יכול לבקש את נירדפות הביסתמא שלו כשהוא לא גבה לבב ולא נידחה מהגאוותנות שלו ומתבטלת זו גזרת הארמילוס רשיעא.

כי שכר קיבול האחוריים הוא של יפת על שכיסה אחורי נוח אחרי המבול והפנוטיף – גנוטיף הזה שכיח בעיקר אצל בני יפת ומכשפי שם וחם הרשעים היו מנסים תמיד להזיק את שכר יפת וככה לזהם את בני יפת ויפייפותו של יפת בתועבת הגבהות לבב והגאווה והבל תשקצו של האחוריים לכן דווקא הם צריכים להיות זהירים טפי בזו המצווה -  במצוות ההתפנות התקינה.