chiddush logo

מדוע קוראים את ההפטרה

נכתב על ידי גל גל, 2/9/2020

 

בס''ד  פרשת כי תבוא: מדוע קוראים את ההפטרה, האם קריאתה צריכה להיות מקלף

פתיחה

בפרשת השבוע קוראים על ציוויו של הקב''ה לבני ישראל, לכתוב את דברי התורה על האבן ולסוד אותה בסיד. בפשטות מהקשר הפסוקים, משמע שמטרת הכתיבה היא לשמש תזכורת לבני ישראל לניסים ולציווי התורה, אך חז''ל (סוטה לה ע''ב) פירשו, שכתבו על האבן את כל התורה בשבעים לשונות, כדי שלא יוכלו אומות העולם להתלונן שלא קיבלו הזדמנות ללומדה.

נחלקו הראשונים מה נכתב על האבן: האבן עזרא הביא בשם רב סעדיה גאון, שכתבו על האבן את מניין המצוות. הרמב''ן הביא פירוש נוסף בשם 'ספר תאגי' (ספר דקדוק קדום), שכתבו את כל התורה כולה עם התגים שעל האותיות. לפי פירוש זה, האבנים היו צריכות להיות בגודל עצום (ודאי לפי פירוש חז''ל שכתבו בשבעים לשון), או שהיה מדובר במעשה ניסים, ובלשון הרמב''ן:

''אמר רבי אברהם (אבן עזרא) בשם הגאון, שכתבו עליהם מנין המצוות כמו הכתובות בהלכות גדולות כעין אזהרות,. ורבותינו אמרו (סוטה לב ע''א), בשבעים לשון. ומצינו בספר תאגי, שהייתה כל התורה כתובה בהן מבראשית עד לעיני כל ישראל בתאגיה, ומשם נעתקו התאגין בכל התורה. וייתכן שהיו האבנים גדולות מאוד, או שהיה ממעשה הנסים.''

בעקבות זאת, נעסוק השבוע בשאלה נוספת הקשורה להלכות כתיבה: האם כאשר קוראים בשבת את ההפטרה בבית כנסת, יש לקרוא אותה מקלף כשם שקוראים את קריאת התורה והמגילות, או שאפשר לקוראה מספר וכפי שנהוג בקהילות רבות.

טעם המנהג

בטרם נעסוק בשאלה האם יש לקרוא את ההפטרה מקלף, יש לשאול מדוע קבעו לקרוא את ההפטרה, ונחלקו בכך הראשונים:

א. האבודרהם (סדר יום שחרית) ובעקבותיו הט''ז (או''ח קפד, א) הסבירו, שבעבר גזרו שלא לקרוא בתורה ובכתובים (והתירו בנביאים). כדי שתהיה אלטרנטיבה לקריאת התורה, תיקנו לקרוא בנביא עם כל ההלכות הנוהגות בקריאת התורה - שבעה עולים, ברכה לפני ואחרי העלייה וקריאת עשרים ואחד פסוקים.

לאחר שבטלה הגזירה, לא רצו חכמים לבטל את תקנת הקריאה בנביא שכבר נקבעה והתבססה בעם ישראל, לכן השאירו אותה במתכונת סמלית, במקום שבעה עולים מברכים שבע ברכות, שניים שברך המפטיר על התורה ועוד חמש על ההפטרה (מסכת סופרים יג, טו), וקוראים לפחות עשרים ואחד פסוקים - שלושה פסוקים כנגד כל קורא, ובלשון הט''ז:

''הטעם משום דפעם גזרו גזרה שלא לקרות בתורה, ותקנו לקרות בנביאים מעניינה של פרשה, כ"א פסוקים כמו אילו היו קוראים בתורה כ"א פסוקים ג' פסוקים לכל אחד מהשבעה שקראו בתורה. וגם היו מברכין אנביאים ז' ברכות כמו אילו היו קורין בתורה. ואחר כך נתבטלה הגזירה וקורין בתורה, ואפילו הכי תיקנו שהמפטיר יקרא בנביא כ"א פסוקים.''

ב. בספר המכריע (לא) הביא בשם רבינו תם שפירש, שהמנהג לקרוא בהפטרה קדום יותר, ונתקן כבר על ידי עזרא הסופר. הגמרא במסכת בבא קמא (פב ע''א) מונה עשר תקנות שתקן עזרא, ובכללן שיהיו קוראים בתורה בשני, חמישי ומנחה של שבת עשרה פסוקים במקום שלושה פסוקים שנהגו עד אז. לדעתו, עזרא לא רק הרחיב את הקריאה, אלא גם תיקן לקרוא בנביא.

קריאת בהפטרה במנחה

לכאורה, לפי שני הטעמים קשה, מדוע לא קוראים גם במנחה של שבת בהפטרה?! הרי לפי טעמו של האבודרהם שגזרו שלא לקרוא בתורה, גזרו גם על קריאת התורה של מנחה, וגם לפי רבינו תם קשה, שהרי עזרא תקן גם לקרוא במנחה של שבת, ומסתבר שגם שם הוא הרחיב את התקנה וקבע לקרוא בהפטרה! למעשה, הקושי מתעורר כבר בגמרא, בעקבות סתירה:

מצד אחד, המשנה במסכת מגילה (כא ע''א) קובעת ללא חולק, שאין קוראים הפטרה במנחה של שבת. מצד שני, הגמרא במסכת שבת (כד ע''א) פוסקת, שבמידה וחל ראש חודש בשבת, אז אין צורך להזכיר בהפטרה של מנחה את ראש החודש - משמע שכן קוראים במנחה של שבת בהפטרה.

א. בעקבות הסתירה בדברי הגמרא טענו חלק מהראשונים, שיש לגרוס אחרת בדברי הגמרא, לא 'שבת שקוראים בה', אלא 'יום כיפור שחל בשבת' - כך שקוראים בהפטרה לא בגלל שבת, אלא בגלל יום כיפור. לפי שיטתם צריך לומר, שהסיבה שלא קוראים בשבת במנחה למרות שמפטירים בשחרית היא, שמנחה קרובה לחשכה, ולא רוצים לעכב עוד את הציבור (מאירי).

תירוץ הסובב סביב אותו עיקרון תירץ רבינו תם (מובא ברשב''א מגילה כא ע''א), שכאשר הגמרא אמרה שקוראים בנביא, כוונתה לקריאה בכתובים (שקראו בשביל ללמוד תורה), וכך אין סתירה מהמשנה במגילה הכותבת שלא מפטירים בנביא. הרשב''א העיר על  הקושי בתירוץ זה שכן הגמרא כותבת בפירוש "נביאים", וקשה לפרש שכוונתה לכתובים.

ב. הר''ן (ד''ה יום) כתב לתרץ, שהכל לפי מנהג המקום. יש מקומות שלא נהגו לקרוא בהפטרה במנחה, ועל כך דיברה הגמרא במסכת מגילה, ויש מקומות שנהגו לקרוא, ועל כך דיברה הגמרא במסכת שבת, וכן מובא בשם רב האי גאון:

''מקומות מקומות יש, יש שמפטירין במנחתא דשבתא ויש שאין מפטירין, וכן השיב רבינו האי גאון ז"ל שמנהגות חלוקות הן, ועדיין יש בפרס ומדיי הפטרות ידועות בשבת במנחה לכל השנה כולה.''  

מדוע אם כן בזמן הזה לא נמצא מקום בו קוראים הפטרה במנחה? הרי לכאורה אמורים להיות מקומות שבהם ישתמר המנהג לקרוא. רש''י (שבת שם) מסביר, שהייתה גזירה נוספת של הפרסים לא לקרוא בהפטרה במנחה, ולכן כיום אין מקום הקורא בנביא, ולאחר שגזרו שלא לקרות, לא חזרו שוב לקרוא[1].

כתיבה על הקלף

האם כשם שקוראים בספר תורה שעשוי מקלף, כך יש לקרוא בספר הפטרה העשוי מקלף?

הגמרא במסכת גיטין (ס ע''א) כותבת, שאסור לטלטל את ספרי ההפטרות בשבת, מכיוון שאסור לקרוא בהם, ודבר שאסור לקרוא בו (ואין לו שימושים אחרים) הוא מוקצה. מדוע אסור לקרוא בו? רש''י ביאר, שבספר ההפטרות אין את כל דברי הנביאים (אלא רק את ההפטרות הרלוונטיות) וספר שאינו שלם אסור לקרוא בו[2].

מקשה הגמרא, והרי ר' יוחנן וריש לקיש למדו בשבת בספר ההפטרות! היא מתרצת, שבהתחלה אכן היה אסור לקרוא בו, אלא שעם הזמן הותר האיסור, מכיוון שלרוב הציבור אין יכולת כלכלית לכתוב את כל ספרי הנביאים, והנביאים נשכחו עקב חוסר קריאה בהם, לכן התירו חז''ל לכתוב רק את ההפטרות הרלוונטיות. ממילא כיוון שמותר לקרוא בהם, הם אינם מוקצה.

קריאת ההפטרות בקלף

א. בעקבות דברי הגמרא בגיטין, תמה הלבוש (או''ח קפד, א) על מנהג העולם. אמנם הגמרא התירה לכתוב רק את ספר ההפטרות משום דוחק הציבור, אבל עדיין זה לא מפקיע את העובדה שהוא צריך להיות כתוב על קלף ובדיו כמו שכותבים את שאר המגילות (אסתר, קהלת וכו') בהם קוראים בציבור, וכך לשיטתו אכן יש לנהוג, ובלשונו:

''וכיוון שאין קריאת ההפטרה אלא בצבור, תמהתי כל ימי שלא ראיתי באחד מן המקומות שנוהגין לכתוב ההפטרות כדין ספר כמו שכותבים המגילה שקוראים בציבור, כי היה נראה לומר שאין יוצאין בציבור כלל בקריאת ההפטרות שקוראים בחומשים הנדפסים, כיון שאין נכתבים בכל הלכות הספר תורה או במגילה, וצריך עיון.''

ב. הט''ז (שם) תירץ את קושיית הלבוש וכתב, שהסיבה שלא כותבים היום את המגילה על קלף היא, שדינה של הדפסה על נייר רגיל שווה באיכותה לכתיבה על קלף, ולכן אין עניין מיוחד לכתוב את ספר ההפטרות על קלף.

המגן אברהם (שם, הקדמה) גם סבר כדעת הט''ז, והביא ראייה לדבריו מדברי הרשב''א (א, תפז). הרשב''א נשאל, האם מותר לברך לפני העלייה לתורה כאשר הספר כתוב על נייר רגיל בדפוס פשוט. והוא השיב, שיש בכך איסור ברכה לבטלה. דייק המגן אברהם, שדווקא לגבי כתיבת ספר תורה יש בכך איסור, אבל לא לגבי הפטרות - והדפסתם בדפוס נחשבת כתיבה מעולה[3].

המגן אברהם חידש חידוש נוסף. לעיל ראינו בגמרא במסכת גיטין שהתירו לכתוב רק את ספרי ההפטרות, מכיוון שלא היה כסף לכתוב את כל ספרי הנביאים. פוסק המגן אברהם, שמכיוון שספרי דפוס שווים באיכותם לקלף, ואין בעיה כספית להדפיס ספר נביאים שלם, בזמן הזה בטלה הקלת הגמרא ויש חובה לקרוא רק מספר נביאים שלם.

ג. שולחן ערוך הרב (שם, ד) דחה באופן אחר את דברי הלבוש. בניגוד למגן אברהם והט''ז שכתבו שדפוס נחשב ככתיבה מעולה כמו על הקלף, ולכן אין צורך לקרוא מקלף, הוא סבר שמדובר בכתיבה גרועה, אלא שלדעתו מעולם לא תיקנו לקרוא את ההפטרה מקלף, וכל האיסור הוא לקרוא אותה בעל פה, משום כך אין בעיה לקרוא את ההפטרה מספר מודפס.

למעשה  

אם כן למעשה עולה, שמותר לקרוא את ספרי ההפטרות מספרים מודפסים וכפי שכתבו המגן אברהם והט''ז, כאשר סדר העדיפות הוא: א. ספר שיש בו רק הפטרות. ב. תנ''ך שלם. ג. חומש שיש בו הפטרות. כפי שהעירו המשנה ברורה (שם, ס''ק א) והרב עובדיה (יחוה דעת ה, כו), שבוודאי שבמידת האפשר יש לקנות ספר נביאים העשוי מקלף וממנו לקרוא, ומשתי סיבות:

א. ראשית וכפי שראינו, לחלק מהפוסקים כמו הלבוש שראינו לעיל, וכן סברו ערוך השולחן (רפד, ו) והגר''א (מעשה רב אות קלו) - דפוס אינו נחשב כמו כתיבה על הקלף, ולכתחילה עדיף לצאת ידי חובת כל הפוסקים (ועיין בדף לפרשת שבועות שנה ב').

ב. שנית, הרב וואזנר כתב (שבט הלוי ב, קמג) שהט''ז והמגן אברהם דיברו אך ורק בעבר, שהיו צריכים לסדר את האותיות וכדומה בשביל מלאכת ההדפסה, ואז מלאכת ההדפסה הייתה משמעותית, אבל בזמן הזה שהדפוס פועל בצורה חשמלית – גם המגן אברהם והט''ז יודו שמעלת הדפוס אינה שווה לכתיבה, ובלשונו של הרב עובדיה (יחוה דעת ה, כו):

''ועוד שרוב הדפוסים שלנו הם על ידי מכונות אוטומטיות המופעלות על ידי חשמל, והם יותר גרועים מבחינת הקדושה מהדפוסים הקודמים שהיו עושים הכל בידים. וכן ראיתי בשו"ת שבט הלוי (יורה דעה סימן קמג) שכתב, שאפילו להט"ז וסיעתו שסוברים שדין הדפוס ככתיבה ממש, זהו דוקא בדפוסים של הדורות הקודמים שהיו מדפיסים במו ידיהם.''

כמו כן, אמנם הגמרא במסכת מגילה (כא ע''א) כותבת, שהעולה לקרוא את ההפטרה צריך לקרוא גם מספר פסוקים בתורה לפני כן, מכיוון שיש להדגיש שכבוד התורה והנביא איננו שווה, והקריאה בתורה קודם ממחישה שהיא חשובה יותר (משום כך גם נראה שתיקנו טעמים מיוחדים לקריאת ההפטרה, כדי להדגיש שיש הבדל מהותי בינה לקריאת התורה).

ובעקבות כך הביאור הלכה (ד''ה דתרי) הביא בשם השער אפרים, שלכתחילה מי שעולה למפטיר בקריאת התורה צריך לקרוא את ההפטרה, מכיוון שאם אדם אחר יקרא, זה יראה שכבוד התורה והנביא שווה. אף על פי כן, כאשר הקריאה נעשית מקלף  כפי שכתב המשנה ברורה (רפד, ח) אין הכרח שהעולה יקרא, מכיוון שהקורא מוציא אותו ואת הציבור ידי חובה, וכפי שקורה בקריאת התורה שהעולה אינו בהכרח קורא.

שבת שלום! קח לקרוא בשולחן שבת, או תעביר בבקשה הלאה על מנת שעוד אנשים יקראו[4]...



[1] הרשב''א (מגילה כא ע''א ד''ה בשני) הקשה על תירוצו של הר''ן. קשה לומר שהמשנה מדברת על מצב שלאחר הגזירה (ולכן במשנה מופיע הנוהג שלא לקרוא בהפטרה) ואילו דברי הגמרא שמופיעים בשם רב שחי מאות שנים אחר כך, מדברים לפני הגזירה (ולפי הגמרא קוראים בהפטרה). הסדר אמור היה להיות הפוך, שהמשנה תתיחס לפני הגזירה, והמימרא בגמרא תדבר לאחר הגזירה. 

[2] יש שפירשו אחרת את האיסור: רבינו קרשקש כתב, שספר שאינו שלם, הכתב שלו לא קדוש וממילא לא נחשב כתב, וכאשר קוראים בו קוראים בעל פה מהנביאים, דבר שאסור. החזון איש (ס, ב) ביאר, שכתיבה לא שלמה נחשבת בזויה, והקורא בספר כזה מבזה את התורה. 

[3] ערוך השולחן (ס''ק א) העיר שאין לדייק מדברי הרשב''א. הרשב''א נשאל לגבי ספר תורה, ועל כך הוא דן, ואין להוכיח מכאן לעניין הפטרות.

[4]  מצאת טעות? רוצה לקבל כל שבוע את הדף למייל, לשים את הדף במקומך או להעביר למשפחה?   tora2338@gmail.com

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה