פרשת כי תבוא - ברוך אתה בבואך- אימתי ?

מאת: אהובה קליין

פרשה זו נאמרת אחרי  שקראנו  בשבת שעברה את פרשת "כי תצא", ויתכן שיש בכך רמז , דווקא טרם  ראש השנה הבא עלינו לטובה- לשאיפתנו- לצאת מאפלה לאורה - ולבוא לקראת  השנה החדשה.

אכן, הפרשה מתארת לנו את אפשרות הבחירה שניתנה לנו - בין ברכה לקללה,  הכול תלוי במעשים שלנו ובדרך שאנו מחליטים לבחור – כפי שנאמר: "וְהָיָה, אִם-שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת-כָּל-מִצְוֺתָיו, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם--וּנְתָנְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, עֶלְיוֹן, עַל, כָּל-גּוֹיֵי הָאָרֶץ.  וּבָאוּ עָלֶיךָ כָּל-הַבְּרָכוֹת הָאֵלֶּה, וְהִשִּׂיגֻךָ:  כִּי תִשְׁמַע, בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ.  בָּרוּךְ אַתָּה, בָּעִיר; וּבָרוּךְ אַתָּה, בַּשָּׂדֶה.  בָּרוּךְ פְּרִי-בִטְנְךָ וּפְרִי אַדְמָתְךָ, וּפְרִי בְהֶמְתֶּךָ--שְׁגַר אֲלָפֶיךָ, וְעַשְׁתְּרוֹת צֹאנֶךָ.  בָּרוּךְ טַנְאֲךָ, וּמִשְׁאַרְתֶּךָ. בָּרוּךְ אַתָּה, בְּבֹאֶךָ; וּבָרוּךְ אַתָּה, בְּצֵאתֶךָ.  יִתֵּן יְהוָה אֶת-אֹיְבֶיךָ הַקָּמִים עָלֶיךָ, נִגָּפִים לְפָנֶיךָ"  [דברים כ"ח, א-ה]

השאלות הן:

א] מהו התנאי להשגת הברכות?

ב] מה  המשמעות של: "בָּרוּךְ אַתָּה, בְּבֹאֶךָ"?

תשובות.

התנאי להשגת הברכות

כפי שהכתוב מציין:

"וְהָיָה, אִם-שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת-כָּל- מִצְוֺתָיו, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם.."

דעת מקרא מסביר: כי המילה:" וְהָיָה" : כך יתקיים הדבר,- רק "אִם-שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ"- זהו לשון תנאי, לשון שידול, כמו שנאמר: "רַק אִם-שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע, בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת-כָּל- הַמִּצְוָה הַזֹּאת, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם.  כִּי-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בֵּרַכְךָ, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר-לָךְ.." [דברים ט"ו, ה-ו]

וכך נאמר גם:

"וְהָיָה, אִם-שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל-מִצְוֺתַי, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם, הַיּוֹם--לְאַהֲבָה אֶת-יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, וּלְעָבְדוֹ, בְּכָל-לְבַבְכֶם, וּבְכָל-נַפְשְׁכֶם".[ דברים י"א, י"ג]

 עוד נאמר:

"הַיּוֹם הַזֶּה, יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מְצַוְּךָ לַעֲשׂוֹת אֶת-הַחֻקִּים הָאֵלֶּה--וְאֶת-הַמִּשְׁפָּטִים; וְשָׁמַרְתָּ וְעָשִׂיתָ אוֹתָם, בְּכָל-לְבָבְךָ וּבְכָל-נַפְשֶׁךָ.  אֶת-יְהוָה הֶאֱמַרְתָּ, הַיּוֹם:  לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹהִים וְלָלֶכֶת בִּדְרָכָיו, וְלִשְׁמֹר חֻקָּיו וּמִצְוֺתָיו וּמִשְׁפָּטָיו--וְלִשְׁמֹעַ בְּקֹלוֹ". [דברים  כ"ו, ט"ו- ט"ז]

 "דעת מקרא" מוסיף ואומר: המילה: "וּבָאוּ"- וי"ו ראשונה- היא תשובת התנאי לעם ישראל: אם תשמעו בקול ה'-  אז יבואו הברכות ויחולו עליכם  כל הישועות  ולא רק שיגיעו ,אלא ישיגו  אתכם - לשון מליצה- כאילו- הברכות רודפות אחרי האדם  ולא אתה רודף אחריהן  אינך רודף כדי להשיגן. הכוונה שהטובה תגיע אליך ללא יגיעה. וכל זה רק כאשר תשמע בקול אלוקיך.

רבי  שמעון בן חלפתא אמר: "כל מי שלמד דברי תורה ואינו מקיים, עונשו חמור- ממי שלא למד דבר.

משל למלך שהיה לו פרדס, הכניס בתוכו שני אריסים, [איכרים- המשמשים עבדים לאדון] אחד היה נוטע עצים ומקצצן ואחד לא היה נוטע  כל עיקר ולא מקצצן, על מי המלך כועס, לא על אותו שהיה נוטע ומקצץ?- כך כל מי שלמד  דברי תורה ואינו מקיים אותה- עונשו חמור יותר ממי שלא למד כל עיקר, מנין? שנאמר : "יֻחַן רָשָׁע בַּל לָמַד צֶדֶק בְּאֶרֶץ נְכֹחוֹת.." [ישעיהו כ"ו, י]אבל אם למד ולא קיים, אינו נחנן זהו לשמור ולעשות את כל מצוותי" [דברים רבה, ז, ד]

אם כן, יכול אדם להגיע למסקנה מוטעית: שמא יגיד ,חלילה, כי יותר טוב ,לא ללמוד תורה, כי אם אינו לומד מגיע לו פחות  עונש - ממי שלומד ואינו מקיים.

אך האמת היא : דברי חז"ל:" בשעה שמכניסים אדם לדין, אומרים לו: "נשאת ונתת באמונה? קבעת עיתים לתורה? מכאן שדנים את האדם אחרי מותו בעולם הבא- אם למד, או לא?

 רבי ישראל מאיר מראדין ["חפץ חיים"] היה אומר: לקב"ה יש באמתחתו שפע של ברכות- אך ברכת כל הברכות היא: " כִּי תִשְׁמַע, בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ". 

אשרי האיש אשר מתברך בכך מן השמים ,כי מי שזוכה בברכה זו- ממילא זוכה ביתר הברכות שהתורה מבטיחה.

 הרב  יצחק ניסנבוים אומר רעיון דומה: "כִּי תִשְׁמַע, בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ".  גם זו ברכה הכלולה בתוך הברכות המובטחות  לישראל- כי מדרכו של עולם שיש גם מקרים שבועטים ,חלילה-בה' מרוב הטובה כפי שנאמר בשירת "האזינו"-  "וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעָט" [דברים  ל"ב, ט"ו] כלומר מרוב הטוב שיש לאדם,  מורד בה'- חלילה. לכן ישנה כאן הבטחה מהתורה: שגם כאשר יבואו כל הברכות על ישראל- לא יפגע הדבר בכל היהודים הדבקים בדבר ה' ,אלא הם יוסיפו לשמוע בקול ה' גם  בימי השפע- כשם ששמעו  בקולו גם בתקופות קשות.

"בָּרוּךְ אַתָּה, בְּבֹאֶךָ";

רש"י מסביר:  ברכה זו- על פי דברי חז"ל [בבא מציעא ק"ז, ע"א]"שתהא יציאתך מן העולם [פטירתך מן העולם] בלא חטא- כביאתך לעולם [כמו שנולדת טהור- ללא חטא] על פי זה- מתברכים היהודים שומרי המצוות - שיזכו לעזרה משמים  בכל מהלך חייהם בעולם הזה ,שלא יכשלו בדבר עבירה.

רבי אברהם  אבן עזרא סבור: כי ניתנת הבטחה לשומרי המצוות שתהיה להם הצלחה בכל מעשה ידיהם - בכל ביאה ויציאה בכל יום ויום.

הרש"ר [רבי שמשון רפאל הירש]  מפרש  רעיון דומה: הכוונה- שתתברך בכל מה שתעשה בביתך בחיי המשפחה ותתברך גם בחיי הציבור ובכל מעשיך מחוץ לביתך.

תרגום יונתן בן עוזיאל מבהיר: ברכה זו הכוללת את כל תחומי החיים- הן הרוחני והן הגשמי כאחד וכך הוא אומר: "ברוכים אתם בבואכם לבתי מדרשיכם, וברוכים אתם בצאתכם למסחרכם"

ה"חיזקוני" מפרש: מדובר בנושא המלחמה- כפי שנאמר בחומש במדבר, שם משה מתפלל לה'  למען השגת מנהיג שירש אותו:" אֲשֶׁר-יֵצֵא לִפְנֵיהֶם, וַאֲשֶׁר יָבֹא לִפְנֵיהֶם, וַאֲשֶׁר יוֹצִיאֵם, וַאֲשֶׁר יְבִיאֵם; וְלֹא תִהְיֶה, עֲדַת יְהוָה, כַּצֹּאן, אֲשֶׁר אֵין-לָהֶם רֹעֶה".  [במדבר, כ"ז, י"ז] 

 לעניות דעתי: "בָּרוּךְ אַתָּה, בְּבֹאֶךָ" – הכוונה: מבורך היהודי  אשר בא לארץ ישראל - אל ארץ נחלת אבותיו - אשר  עליה נאמר:

"אֶ֕רֶץ אֲשֶׁר־ יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ דֹּרֵ֣שׁ אֹתָ֑הּ תָּמִ֗יד עֵינֵ֨י יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ בָּ֔הּ מֵֽרֵשִׁית֙ הַשָּׁנָ֔ה וְעַ֖ד אַחֲרִ֥ית שָׁנָֽה"׃ [דברים י"א, י"ב]

זוהי ארץ  אשר בניגוד  לשאר הארצות- השכינה שורה בה לעד – וכאשר יהודי  בא אליה- הוא זוכה לכל הברכות, מתוך כך שהוא דבק בתורה הקדושה ומקיים את מצוותיה- הלכה ולמעשה- מצוות בין אדם למקום ומצוות בין אדם לרעהו.

כמו שנאמר בהמשך בכתובים, אותו יהודי ההולך בדרך הישר- מבורך בבואו לכל מקום, בין אם יבוא לעיר, בן אם יבוא לשדה, יזכה לברכות גשמיות וגם רוחניות.

בספר  "התמצית" של מאיר ינאי - ראיתי רעיון יפה: כאשר האדם עובד את ה' בשמחה הוא יודע מאין בא ולאן הוא הולך ,כפי שאנו אומרים בתפילת שחרית של שבת: "שמחים בצאתם וששים בבואם"

לקראת השנה החדשה- הבאה עלינו לטובה, הקב"ה משקיף עלינו ממקום קודשו ומברך את בניו לקראת  ההתחדשות כאומר לכל  אדם- בוא אלי ואני אבוא אליך- "שובו אלי ואשובה אליכם".

לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן להסיק: כי קיום המצוות – הלכה למעשה גורמות לנו –לזכות להיות מבורכים – הן מבחינה גשמית והן מבחינה רוחנית

הדבק בתורה הקדושה – בוחר בדרך חיים  מבורכת והראיה שהתורה עצמה פותחת באות השנייה: האות ב'- בראשית- מרמז לברוך  אתה בבואך.

יהי רצון שנשכיל לבחור בדרך הנכונה ולזכות להיות מבורכים לכל אשר נפנה.

כדברי שלמה המלך: "כִּי תָבוֹא חָכְמָה בְלִבֶּךָ וְדַעַת לְנַפְשְׁךָ יִנְעָם".  [משלי ב, י]

על דרך "ואהבת את ה' אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך". אמן ואמן.