סמיכות שני פרקי "רבי אליעזר" מוסברת היטב בגמרא.

הפרק הקודם מלמד שרבי אליעזר מתיר מכשירי מילה, ובפרק שלנו לומדים שהוא מתיר מכשירי אוכל נפש ביו"ט.

בפרק הקודם למדנו על עירו של רבי אליעזר שהיו נוהגים היתר במכשירי מילה והיו מתים בזמנם. וכנראה שזו עובדה בולטת, שהיא מובאת בסמוך לעירו של ר"י הגלילי, שאכלו עוף בחלב, שהוא בוודאי עובדה בולטת.

אלא שלכאורה מדובר באירוע יחסית נדיר. רק אם שכחו לארגן מערב שבת (ואיזה אבא או מוהל מגלה ביום הברית, ואפילו בחול, שאין סכין, וצריך להתחיל לכרות עצים לעשות פחמים לעשות כלי ברזל?).

בפרק שלנו הגמרא מסיקה שרבי אליעזר מתיר מכשירי אוכל נפש יותר מרבי יהודה. שרבי יהודה התיר רק במה שאי אפשר לעשות מערב יו"ט, והוא מתיר גם במה שאפשר לעשות מערב יו"ט.

נראה לצדד שבכל מקום רבי אליעזר באותה שיטה וסברה. כשהתורה התירה דבר בשבת / יו"ט - כוונת ההיתר כוללת אותו ואת מכשיריו. ואין בכך הבדל אם היה אפשר להכין או לא.

אם כן יוצא שמותר אפילו לכתחילה לרבי אליעזר להכין מכשירי מילה בשבת. ומעתה מדובר באירוע בולט. שכן אין טעם לדוגמה לטרוח ולהניח את כלי המילה במקומה מערב שבת (ולדאוג לשמור שלא יאבדו), אם אפשר לכתחילה לטלטלם מבית המוהל דרך רה"ר.