"נתערב בדם פסולים ישפך לאמה", "דם תמימים בדם בעלי מומים ישפך לאמה", זבחים ח', ז'-ח':

הזרע הגברי נחשב דם וזיווגו של אדם מזבח אך אם נעכר כלי פנימי דיסוד של הגבר דין הדם הלבן הזה כדין דם פסולים ובעלי מומים ולא חייב בשום הקדש לכן לא טוב עושים שטוענים עליהם שהם מנאפים כי הוא דין שפיכת דם פסולים ובעלי מומים לאמה שאין עליהם שום הקדש ויכולים לעשות את זה בגומי ולזרוק לפך או לשופכו סתם בלי תכלית כי הוא בחינת דם פסולים ובעלי מומים.

רק מי שיודע בעצמו שיצא לו מזרעו זרע מעלייתא ייתן באישה הנשואה לו כדת משה וישראל ויעלה לו זיווגו של אדם מזבח.

כי לאמה 76 כפול שתיים שני הבחינות הקלוקלות שנופלות בזרע הצעירים האלו מומים ופסולים גימטרייה נקב 152, - ואפשר לשופכו לכול נקב ואין בזה שום עברה, רק צריך לבדוק שאין בכול הטכסיס הזה הפך רחמים אכזריות מפלצתיות וחסר אנושיות אלה בדרך ג'נטלמנית שדרך ארץ קדמה לתורה ודמעתה של אישה מצויה.