בשעה שהציבור מתפללים
לדף הראשי של הרב קופלד לחצו כאן
בס"ד
מוצ"ש תז"מ תש"פ
1. תלמוד בבלי מסכת ברכות דף ז עמוד ב
אמר ליה
רבי יצחק לרב נחמן: מאי טעמא לא אתי מר לבי כנישתא לצלויי? אמר ליה: לא יכילנא.
אמר ליה: לכנפי למר עשרה וליצלי. אמר ליה: טריחא לי מלתא. - ולימא ליה מר לשלוחא
דצבורא, בעידנא דמצלי צבורא ליתי ולודעיה למר. - אמר ליה: מאי כולי האי? אמר ליה:
דאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי, מאי דכתיב ואני תפלתי לך ה' עת רצון -
אימתי עת רצון - בשעה שהצבור מתפללין. רבי יוסי ברבי חנינא אמר, מהכא: כה אמר ה'
בעת רצון עניתיך. רבי אחא ברבי חנינא אמר, מהכא: הן אל כביר ולא ימאס.
2. שאילתות דרב אחאי פרשת לך לך שאילתא ח (וכך בה"ג)
ומיתבעי
ליה לצלויי בהדי ציבורא דאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי אין תפלתו של אדם
נשמעת אלא עם הציבור שנאמר ואני תפלתי לך יי' עת רצון אימתי עת רצון בשעה שהציבור
מתפללין [וכו']
3. רבינו יונה על הרי"ף מסכת ברכות דף ד עמוד א
ואומרים
הגאונים ז"ל שאפילו כשאין האדם הולך לבהכ"נ יש לו לשער שיתפלל בשעה
שמתפללין הקהל.
4. מרדכי מסכת ברכות פרק מאימתי רמז יב
ואפילו
יחיד המתפלל בביתו מחמת אונס טוב לו להמתין עד שיתפללו הצבור...כי ברבים היו עמדי
שהתפללו עמי:
5. טור אורח חיים הלכות תפלה סימן צ
אפילו הוא
אנוס שאינו יכול לילך לב"ה טוב לו לכוין השעה שהצבור מתפללין בה דכ' ואני
תפלתי לך ה' עת רצון.
6. שולחן ערוך אורח חיים הלכות תפלה סימן צ סעיף ט
ישתדל אדם
להתפלל בב"ה עם הציבור, ואם הוא אנוס שאינו יכול לבוא לב"ה, יכוין להתפלל בשעה שהציבור מתפללים, (והוא הדין
בני אדם הדרים בישובים ואין להם מנין, מ"מ יתפללו בזמן שהציבור מתפללים,
סמ"ג).
7. רי"ף מסכת ברכות דף ד עמוד א
ואמר ר'
יוחנן משום רבי יוסי בן זמרא אין תפלתו של אדם נשמעת אלא בבית הכנסת שנאמר ואני
תפלתי לך ה' עת רצון אימתי עת רצון בשעה שהצבור מתפללין רבי יוסי בר חנינא אמר
מהכא בעת רצון עניתיך.
8. רמב"ם הלכות תפילה ונשיאת כפים פרק ח הלכה א
תפלת
הציבור נשמעת תמיד ואפילו היו בהן חוטאים אין הקדוש ברוך הוא מואס בתפלתן של רבים,
לפיכך צריך אדם לשתף עצמו עם הציבור, ולא יתפלל ביחיד כל זמן שיכול להתפלל עם
הציבור, ולעולם ישכים אדם ויעריב לבית הכנסת שאין תפלתו נשמעת בכל עת אלא בבית
הכנסת.
כסף משנה: פ"ק דברכות...ומכאן למדנו שאפילו שאין האדם הולך לבית הכנסת יש
לו לשער שיתפלל בשעה שמתפללין הקהל וזהו שאמר רבינו ולא יתפלל יחיד +בלי ספק היה
לו נוסחא אחרת ברבינו מאשר הוא בספרנו+.
9. צל"ח מסכת ברכות דף ח עמוד א
ר' אחא
ברבי חנינא אמר מהכא הן אל כביר לא ימאס...קשה מאי איריא שאינו מואס הרי אפי' שומע
תפלתם... אלא ודאי דקרא איירי ביחיד המתפלל בביתו בשעה שהצבור מתפללים...דהא דמהני
אפי' כשהציבור מתפללים במקום אחר, היינו דלא מדחי, אבל אינה נשמעת אלא דוקא במקום
שהציבור מתפללים...ואמנם שיהיה מעלה להמתפלל בביתו בעת שהציבור מתפללים לא נזכר
בדברי הרמב"ם כלל ולא בדברי הרי"ף. ולפי הנראה מדברי הרי"ף לעיל
גבי הא דאמרינן שאין תפלה נשמעת אלא בבית הכנסת, גירסא אחרת היתה לו כאן בסוגיא
זו...ועכ"פ נראה דאפי' לגירסת הרי"ף והרמב"ם דלא גרסינן הכא שום
מעלה למתפלל בביתו בעת שהצבור מתפללים, מ"מ הרי מפורש במס' ע"ז דף ד'
ע"ב דקאמר...שחרית כיון דאיכא ציבורא דמצלי לא מדחיא.
10. תלמוד בבלי מסכת עבודה זרה דף ד עמוד ב
אמר רב
יוסף: לא ליצלי איניש צלותא דמוספי בתלת שעי קמייתא דיומא ביומא קמא דריש שתא
ביחיד, דלמא כיון דמפקיד דינא, דלמא מעייני בעובדיה ודחפו ליה מידחי. אי הכי,
דצבור נמי! דצבור נפישא זכותיה. אי הכי, דיחיד דצפרא נמי לא! כיון דאיכא צבורא דקא
מצלו לא קא מדחי.
רש"י: דצפרא נמי - בתפלת יוצר. צבורא מצלו - שחרית בכל מקומות, תפלת מוספין
הואיל וזמנה כל היום והיא שיחת שחרית וצהרים יש שמתפללין אותה בבקר ויש מאחרין.
תוספות: כיון דאיכא צבורא דמצלי לא מדחי - פי' ר"ת הא דמשמע הכא דמהני
אפילו כשהצבור מתפללין במקום אחר היינו דוקא דלא מדחי אבל אינה נשמעת אלא במקום
שהצבור מתפללין כדאמרינן בפ"ק דברכות.
11. פרי חדש אורח חיים סימן צ סעיף ט
בשעה
שהציבור מתפללין. פירוש דוקא לכוין בשעה שמתפללין תפילת שמונה עשרה אבל לא שאר
התפילה. והטעם לפי שאז עת רצון ועולין כל התפילות ביחד, והיינו דאמרינן בגמרא לימא
ליה מר לשילוחא דציבור בעידנא דמצלי ציבורא ליתי ולודעי למר, ודלא כדמשמע מלשון
ההגה. והא דאמרינן פ"ק דמס' ע"ז...דכיון דאיכא ציבורא דקא מצלו לא קא
מדחי. ההוא בדלא מצי לכווני השעה ממש וכגון שאינו ביישוב, אי נמי מדחא הוא דלא
דחינן לה אבל אינה נשמעת, אבל במכוין השעה ממש עת רצון הוא ונשמעת.
12. מגן אברהם
סימן צ ס"ק יז משמע בע"ז דאם מתפלל מוסף בשעה שהצבור מתפללין שחרית לא מקרי בשעה
שהצבור מתפללין
סימן רלו ס"ק ג אבל לא ימתין להתפלל מנחה בשעה שיתפלל ערבית ולהתפלל אחר כך ערבית
בלילה דזה לא
מקרי בשעה
שהצבור מתפללין כמ"ש סי' צ' ס"ט בשחרית ומוסף וכ"ש במנחה ומעריב
דסתרי אהדדי.
13. פרי מגדים אורח חיים אשל אברהם סימן צ ס"ק יד
ודע בשעה
שציבור "מתפללין" איני יודע מהו, אם דווקא תפלת שמונה עשרה, או אפילו
פסוקי דזמרה וקריאת שמע, ויראה להחמיר בכל, וכל שכן למגן אברהם.
14. בן ידיד הלכות תפילה פרק ח הלכה א (לר' ידידיה שמואל רבה של רודוס נפ' לפני כ 250 שנה)
מרן
ז"ל כתב דמ"ש רבינו ולא יתפלל יחיד כו' היינו שאם אינו הולך לביהכ"נ
דישער העת שהצבור מתפללים עי"ש ואין במשמע דברי רבינו כלל להא אלא כפשוטו ואם
איתא הכי הו"ל למימר...ואם אינו יכול יתפלל בשעה שהצבור מתפללין והיה מקצר
יותר והיה מבאר דבריו והוה נקיט כלישנא דהש"ס...ובעניותי נ"ל לפרש דברי
רבינו כפשטן...ולא מייתי רבינו שיתפלל בשעה שהצבור מתפללין כשהוא אנוס ומתפלל
בביתא דיסבור דאין הלכה כההיא דרבי יצחק בפ"ק דברכות והוא סבר דהלכה כרב יוסף
בפ"ק דע"ז...ופי' רש"י צבורא מצלו שחרית בכל מקומות עכ"ל הרי
דמתני' אפי' כשצבור מתפללין במקום אחר ולא ניחא ליה לרבינו מ"ש התוס' שם בשם
ר"ת.
15. ספר מצוות גדול עשין סימן יט
למדנו משם
שבשעת הדחק או בני הישובים שיתפללו בבתיהם שחרית וערבית בשעה שקהילות ישראל
מתפללין:
16. חיי אדם חלק א כלל טז סעיף ג
(ומביאו המ"ב)
ולכן מי
שהוא בדרך או דר בישוב אפילו בקיץ אף על גב שמצוה להתפלל בשעה שהציבור
מתפללין...מ"מ כיון שנמשך מזה שעוברים זמן ק"ש ולפעמים גם זמן תפלה, לכן
יזהרו שתיכף בקומם קודם שיעסקו בשום דבר, יתפללו. ומכל שכן דבקהלות גדולות מתפללים
תיכף משהאיר היום, ואם כן לעולם הוא בשעה שהציבור מתפללין:
17. תלמוד בבלי מסכת מגילה דף כז עמוד ב
משנה. אין
מוכרין את של רבים ליחיד מפני שמורידין אותו מקדושתו, דברי רבי מאיר. אמרו לו: אם
כן אף לא מעיר גדולה לעיר קטנה. גמרא. ורבנן...משום ברב עם הדרת מלך.
18. ראב"ן שאלות ותשובות סימן סא
ועוד
משו"ה תוקעין סמוך לקריאת התורה משום ברוב עם הדרת מלך, ובקריאת התורה כל
הצבור בבהכ"נ והם עיקר התקיעה, אבל אם היו תוקעין עיקר התקיעה מעומד בתפילת
המוספין לא היו שם רוב עם.
19. ראבי"ה חלק ג - הלכות תענית סימן תתעט
ומיהו
נראה לי דהוא הדין יחיד ממש קורא לבדו...היכא דלא אפשר, ומיהו היכא דאפשר ברוב עם
הדרת מלך.
20. מסכתות קטנות מסכת כלה רבתי פרק ה הלכה ד
פעם אחרת
מצאו אחיתופל לדוד שהיה הולך לבית המדרש לבדו, אמר ליה ולית לך ברב עם הדרת מלך,
אלא בבית אלהים נהלך ברגש, ברגישת בני אדם נלך אני ואתה.
21. מדרש משלי פרשה יד סימן כח
ברב עם
הדרת מלך ובאפס לאום מחתת רזון. אמר ר' חמא ב"ח בא וראה שבחו וגדולתו של
הקב"ה, שאעפ"י שיש לפניו אלף אלפי אלפים וריבי רבבות כתות של מלאכי השרת
שישרתוהו וישבחוהו, אינו רוצה בשבחן של כלם, אלא בשבחן של ישראל, שנאמר ברב עם
הדרת מלך, ואין עם אלא ישראל, שנאמר עם זו יצרתי לי תהלתי יספרו (ישעיה מג), בשביל
שיגידו שבחי בעולם...אמר ר' סימון אימתי הקב"ה מתעלה בעולמו, בשעה שישראל
נאספים בבתי כנסיות ובבתי מדרשות, ונותנין שבח וקילוס לפני בוראן...באותה שעה
מלבישין אותו הוד והדר, לכך נאמר ברב עם הדרת מלך. ובאפס לאום מחתת רזון.
22. כתונת פסים ויקרא פרשת מצורע
(לר' יעקב יוסף הכהן מפולנאה תלמיד המעש"ט)
עוד
י"ל, דאיתא...ולימא מר לשלוחא דציבורא דלודע למר בעידנא דמצלי ציבורא...אימת
עת רצון בשעה שהציבור מתפללין וכו'....והקשה הרי"ף מנלן דיחיד המתפלל בעת
שהציבור מתפללין דהוא עת רצון, דלמא דווקא במתפללין עם הציבור...ולי נראה להקשות
עוד, למה באמת המתפלל ביחיד בעת שהציבור מתפללין ולא בציבור ממש, דטוב יותר. ואני
אבאר רישא דפסוק זה (תהלים סט) ישיחו בי יושבי שער ונגינות שותי שכר ואני תפלתי לך
ה' עת רצון. שהוא תמוה מה ענין זה לזה. ונ"ל, דאיתא שם אח"ז (ברכות ח)
אמר רב חסדא לעולם יכנס אדם ב' פתחים בבית הכנסת...ופירש רש"י שם, שלא ישב
סמוך לפתח דנראה עליו כמשאוי עיכוב בית הכנסת, ויהא מזומן סמוך לפתח לצאת.
והתוספות דחו זה, ופירשו שלא למהר להתפלל מיד כשיבוא לבית הכנסת וכו'...ובזה יובן,
שהתנצל דוד עצמו במה שהתפלל ביחיד בעת שהציבור מתפללין שהוא עת רצון, ואינו מתפלל
בציבור ממש עמהם. ומפרש כי זהו הטעם ישיחו בי יושבי שער, ששואלין זה עלי, ותשובתן
בצדן, וזה צחות לשונו - ישיחו בי, לשאול כנ"ל, וזה אינו שאלה כי הם יושבי
שער, מאחר שאני רואה שהם יושבי שער, שיושבין סמוך לשער ופתח בית הכנסת, ואינן
נכנסין שיעור ב' פתחים לשהות שיעור זה כפירוש התוספות, אלא מיד חוטפין להתפלל, כדי
למהר לצאת מבית הכנסת...לכך ואני תפלתי ביחיד לך ה' עת רצון בשעה שהציבור מתפללין,
ולא בציבור ממש, מחמת מניעות הנ"ל, שאין יכולין לכוון, וצריך שיעבוד בלב,
והבן.
