עיונים לשוניים - פסח: פרוסה
נכתב על ידי איתיאל, 22/4/2020
הרב ע"צ מלמד, מחבר המילון הארמי-עברי המפורסם, מביא בהקדמתו הסבר לצורך במילון, גם כשיש לנו פירוש רש"י על הסדר.
אחת הדוגמות שהוא מביא היא הגמרא בברכות על ברכת המצה בליל הסדר, שדנה:
מחד, ראוי לברך על לחם שלם מפני חשיבות הברכה.
מאידך, בליל הסדר יש עניין דווקא לחצות את המצה, כדי להראות "לחם עוני", כדרכו של עני בפרוסה.
הכרעת הגמרא היא: מניח פרוסה בתוך שלימה ובוצע.
רש"י מפרש: בתוך = מתחת.
פירוש רש"י מובן על פי מנהג אשכנז, שאופים מצות קשות.
אבל בבבל מסתבר שהיו מכינים מצות רכות, דומות ל"אש-תנור". ואז דברי הגמרא מובנות כפשוטן:
מניח פרוסה בתוך שלימה - מקפל את המצה הרכה ומניח בתוכה את הפרוסה.
*
אבקש להציע פירוש מעניין לעניין פריסת המצה כלחם עוני:
על פי הפשט העני חוצה את לחמו כי אינו יודע מה יהיה בסעודה הבאה, ולכן תמיד שומר לו משהו (כמו שהיה אצל ניצולי שואה).
אבל אפשר לומר שהעני מכיר בקושי הרעב של חבירו האביון יותר מהעשיר הספון בהיכל השן ומעולם לא טעם ייסורי רעב.
על כן הוא פורס מלחמו מעט לעני השני.
וזהו מה שאומרים בפתיחת ההגדה מיד לאחר בציעת המצה:
הא לחמא עניא די אכלו אבהתנא בארעא דמצרים, כל דיכפין ייתי וייכול.
אבותינו במצרים נגאלו מפני שלא דאגו רק לעצמם אלא את לחם העוני שלהם חצו ופרסו לאחרים.
וכך אנו ממשיכים בדרכם ומזמינים לסעודתנו את כל הרעב והנצרך.
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
