"כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות " זמני יציאת מצרים מקבלים לזמננו השנה.. [לא נהיה מיושבי קרנות.. ]
נכתב על ידי izik28, 6/4/2020
בס"ד ד"ת מיוחד לפסח תש"פ !
"כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות " זמני יציאת מצרים מקבלים לזמננו השנה.. [לא נהיה מיושבי קרנות.. ]
----------------------------------------------------------------
אנו נמצאים בתקופה לא פשוטה שלא חוינו מעולם ושלא נחווה יותר! , אם נשים לב נראה דבר פלאי ממש, יציאת מצרים דומה מאוד מבחינת הזמנים לעכשיו , עם ישראל היה משועבד 210 שנים במצרים
עד שזעקת בני ישראל זעזעה את כסא כבוד מלכותו יתברך והגיע גאול ישראל , אם נשים לב נראה במדרש שלפי שיטת רבי יוסי גאולת ישראל מקבילה לזמנו היום דהיינו ביום רביעי ערב פסח , יום חמישי טו ניסן בחצות הלילה[ הלילה בין רביעי לחמישי ,ליל הסדר] מכת בכורות [שנהיה בריאים] עליה אנו עושים את תענית בכורות , מה עוד שהפ"ס" לקחתם אגדת אזוב וטבלתם בדם אשר בסף והגעתם אל המשקוף ואל שתי המזוזת מן הדם אשר בסף ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בקר"
מתאים גם לסגר בו אנו נמצאים מסיבות בריאותיות .. מה שדומה להפליא ל"סגר" של עם ישראל ערב פסח..
מפרש רשי " ולקחתם (לכם) אגודת אזוב מכאן אתה למד כל לקיחות שבתורה שאינן אלא אגודות, הואיל ונאמרו כל הלקיחות שבתורה סתם, ופרט לך הכתוב באחת מהן שאינה אלא אגודה (אזוב), פורט אני כל לקיחות שבתורה שאינם אלא אגודות.
אזוב ולא אזוב יון ולא אזוב רומי ולא אזוב כחלית ולא אזוב מדברית ולא כל אזוב שיש עליו שם לווי.
וטבלתם בדם שיהא בדם כדי טבילה
אשר בסף מגיד הכתוב (שעוקה חוצץ) [שעוקר וחוקק] בצד) האסקופה ושוחט בתוכה. אין סף אלא אסקופה שנאמר (יזחקאל מג) בתתם ספם (תחת) [את] ספי וגו', וכתיב וינועו אמות הספים (ישעיה ו) דברי רבי ישמעאל. רבי עקיבא אומר, אין סף אלא כלי שנאמר (והספים) [והספות] והמזמרות (מלכים א' ז).
והגעתם אל המשקוף מבפנים. אתה אומר מבפנים, או אינו אלא מבחוץ - תלמוד לומר וראיתי את הדם, הנראה לי ולא לאחרים דברי רבי ישמעאל. ר' יונתן אומר, מבפנים. אתה אומר מבפנים, או אינו אלא מבחוץ - תלמוד לומר והיה הדם לכם. לכם לאות ולא לאחרים לאות. רבי יצחק אומר, לא כי אלא מבחוץ כדי שיהיו המצרים רואים ומעיהם מתחתכים.
והגעתם אל המשקוף שומע אני אם הקדים זה לזה לא יצא, תלמוד לומר ונתנו על שתי המזוזות וגו', הא אם הקדים זה לזה יצא. נמצינו למדים, שלשה מזבחות היו לאבותינו. המשקוף ושתי מזוזות וכו' (כדלעיל פ"ו). מן הדם אשר בסף למה נאמר, והלא כבר נאמר וטבלתם בדם אשר בסף -לפי שהוא אומר (ולקחו מן הדם), שומע אני טבילה אחת בכולם- תלמוד לומר והגעתם אל המשקוף, על כל הגעה טבילה.
. ואתם לא תצאו מגיד משנתנה רשות למשחית לחבל אינו מבחין בין צדיק לרשע, שנאמר לך עמי בא בחדריך וסגור דלתך בעדך וגו' (ישעיה כו) ואומר הנני אליך הוצאתי חרבי מתערה והכרתי ממך צדיק ורשע [וגו'] (יחזקאל כא) ואומר והיה בעבור כבודי (שמות לג). (ואומר) ואתם לא תצאו וגו'. ללמדך כשתצא לדרך הכנס בכי טוב וצא בכי טוב. וכן אתה מוצא באבות הראשונים נהגו בדרך ארץ. וישכם אברהם בבקר (בראשית כב) וישכם יעקב בבקר (שם כח) וישכם משה בבקר (שמות לד) וישכם יהושע בבקר (יהושע ג) וישכם שמואל לקראת שאול בבקר (שמואל א' טו). והלא דברים קל וחומר, והלא אבות ונביאים שהלכו לעשות רצונו של מי שאמר והיה העולם, נהגו בדרך ארץ- שאר בני אדם על אחת כמה וכמה. וכן הוא אומר תשת חשך ויהי לילה (תהלים קא) (ואומר הכפירים שואגים לטרף, ואומר תתן להם ילקוטון וגו'), ואומר תזרח השמש יאספון וגו'. מכאן ואילך יצא אדם לפעלו ולעבודתו עדי ערב (ואומר מה רבו מעשיך ה' וגו').
ועבר ה' לנגוף את מצרים וגו' רבי יהודה אומר, כמלך שהוא עובר ממקום למקום.
וראה את הדם היה ר' ישמעאל אומר, והלא הכל גלוי וידוע לפניו שנאמר ידע מה בחשוכא ונהורא עמיה שרא (דניאל ב), ואומר גם חשך לא יחשיך ממך (תהליס קל"ט) ומה תלמוד לומר וראה את הדם -אלא (לשכר) [בשכר] מצות שהם עושים הוא נגלה עליהם וחס עליהם. שנאמר ופסח ה' על הפתח ואין פסיחה אלא חייס, שבשמר כצפרים עפות כן יגן ה' צבאות על ירושלים גנון והציל פסוח והמליט (ישעיה לא)
וראה את הדם רואה הוא דם עקדתו של יצחק. שנאמר ויקרא אברהם שם המקום ההוא ה' יראה (בראשית כב) וכתיב וכהשחית ה' בעם ראה (דברי הימים א' כ"א) מה ראה - ראה דם עקדתו של יצחק, שנאמר אלהים יראה לו השה לעולה (בראשית כב).
ופסח ה' על הפתח. והלא דברים קל וחומר, ומה אם דם פסח מצרים הקל, שאינו אלא לשעה ואינו נוהג ביום ובלילה ואינו נוהג לדורות, נאמר בו ולא יתן המשחית, מזוזה שהיא חמורה שיש בה עשרה שמות (מיוחדין) ונוהגין ביום ובלילה ונוהגת לדורות, על אחת כמה וכמה שלא יתן המשחית. אלא מי גרם- עונותינו שנאמר כי אם עוונותיכם היו מבדילים ביניכם לבין אלהיכם וחטאתיכם הסתירו פנים מכם משמוע (ישעיה נט). " המדהים כאן שסוף הפירוש מדבר על העונות שיוצרות מסך בין ישראל לקב"ה , אי לכך בעקבות חשבון הנפש שנעשה בתקווה לקיצור הבידוד . הקב"ה יראה בטובנו וכמו שעם ישראל נגאל למרות היותו ב מט שערי טומאה והקב"ה חס עליהם , חס גם מלשון פסח , וזאת עוד שישראל יצאו ביד רמה בכך שזבחו את אלילי מצרים לעיני המצרים והין עיני המצרים כלות עד שהם עצמם בקשו" קומו צאו מתוך עמי" בדיוק כך נגאל השנה הזאת בע"ה שכן צרוף הזמנים הוא ממש אות משמים! ועוד שחג השבועות הוא יום חתונת ישראל והקב"ה ,שחל בדיוק כזמן שעם ישראל קיבל תורה ,מבואר בשמות רבה, "מורשה" אל תהי קורא מורשה אלא מאורסה מה חתן זה כל זמן שלא נשא ארוסתו הוא הוה פראדורין לבית חמיו משנשאה הרי אביה בא אצלה כך עד שלא נתנה תורה לישראל (שמות יט, ג) "ומשה עלה אל האלהים" משנתנה תורה אמר הקדוש ברוך הוא למשה "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם":
ד"א אל תהי קורא "מורשה" אלא מאורסה מלמד שהתורה ארוסה לישראל שנאמר (הושע ב, כא) "וארשתיך לי לעולם".
כך שנזכה לשמוח בשמחת הגאולה כעם ישראל שנגאל ויצא מעבדות לחרות כך גם אנו עוד השנה והחודש! ולא נהיה מיושבי קרנות דהיינו יושבים בצד כחשש מה.. [קורונה] .. אלא מיושבי בית המדרש ובהכנ"ס יום יום ושבת וחג ! ולשמוח כשמחת ארוסי ישראל והקב"ה כך גם אנו בע"ה השנה ללא פחד אלא בקיום מצוות התורה ביד רמה ולא מרה! ! בבריאות ושמחה! חג שמח!!
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
