אין יאוש או יש יאוש
אין יאוש או יש יאוש?
לפעמים עולה בראש: מה יהיה אחרי פסח? איך המגפה הזו תסתיים? מתי יחזרו בתי הספר לפעול?
ראשית, תן מקום למחשבה הזאת, אל תדחה אותה על הסף כי מאת ה' היא. יש לה מטרה, כי לא סתם ה' שולח מחשבות כאלה.
הנה כמה דברים שחיזקו אותי בימים האחרונים:
1. תפילה מתוך יאוש זו התפילה הכי טובה. הרי רוב ימינו אנחנו מתפללים מתוך מקום די נוח, קרקע די יציבה. התפילה היא עוד דבר שאנו עושים. עכשיו, עכשיו זו הזדמנות לצעוק בכל הכח בקול דממה דקה "מאין יבוא עזרי".
2. ספר תהילים הוא ספר נפלא (כל פעם אני אומר לעצמי: חבל שאני מגלה אותו רק בעת צרה). הרב קוק היה אומר את מזמור מג בהיותו במקלט בזמן מלחמת העולם הראשונה (עיין בהקדמת הרב נריה זצ"ל לאורות התפילה). הפרק שמדבר אלי לאחרונה הוא תפילה לעני והפרק שאחריו (קב-קג).
3.לשמוע שיעור תורה מרב שאני אוהב. זה נותן הרבה כח!
4.לחזור לשגרה הטובה: טיפול בילדים (וללמוד איתם! אם זה מצליח, זה כ"כ נפלא!), ללכת לעבודה למי שיכול, לטפל בגינה. כשאני מתחבר לכך שהחיים הרגילים ממשיכים קדימה, אני שוכח מהמצב המדאיג בעולם וזה מבריא אותי.
5. למצוא ספר קודש שליבי חפץ בו. כשאני לומד בו, אני יכול לחזור עליו עשר פעמים, ולא רק לא להשתעמם אלא לקבל חיות, כח, התחדשות (אני ספציפית לומד עכשיו מדרש 'אותיות דר"ע', מדרש פלאי).
6. לחזק אחרים. להיות אוזן קשבת ולשאול בשלומם, לשתף אותם במה שמחזק אותי. חלוקת הטוב שיש בך לאחרים נותנת כח, אור חוזר.