עיונים לשוניים - הגדה וניגוד
נכתב על ידי איתיאל, 31/3/2020
דקדוקית השורש של המילה הגדה הוא באופן מפתיע נג"ד (גזרת חפ"נ. המזוהה ע"י הדגש המשלים באות ג').
רש"ר הירש מבאר שהגדה היא להביע דבר במעשה, כך שהוא כמונח ומוצג מול (נגד) העיניים.
ההגדה בנוייה מהפסוקים אותם אומר מביא הביכורים. עצם הבאת הביכורים היא שיא התהליך ההיסטורי של "באתי אל הארץ", עוד לפני הפירוט במילים של כל הסיפור ההיסטורי מ"ארמי אובד אבי וירד מצרימה, וירעו אותנו, ויענונו, ונצעק" ועד "וישמע ה' את קולנו, ויוציאנו, ועתה הבאתי".
(בהערת אגב: יתכן וגם מילה, ומכאן מלל ומלמול - באות מהמילה "מול". הדיבור מציב עובדות למול הנמען).
חז"ל קראו לדרשת הפסוקים האלו "הגדה", ע"פ המילה הפותחת "הגדתי" - היא ההגדה של פסח הנקראת על כל שלחן יהודי בליל הסדר, ושם החלק המרכזי שבה, בו נקראים פסוקים אלו נקרא "מגיד".
בהשאלה כל דרשת פסוקים בענייני סיפור ומשל היא הגדה, ובהשפעה מהארמית: אגדה.
ובהשאלה יותר רחוקה: כל מעשייה וסיפור עם מכונה אגדה.
יש להעיר שהעובדה ששורש פותח בפה"נ אינו מחייב שהוא תמיד יוטה על דרך חפ"נ. שרשים רבים פותחים בנ' ומוטים על דרך השלמים (נח"ל, נש"מ).
ברבים משרשי פ"נ משתמשים לעתים בהטיות חפ"נ ולעתים כשלמים, בכדי ליצור בידול משמעות, לדוגמה:
נב"ט על דרך חפ"נ - הסתכלות (הבטה - הִבִּיט).
נב"ט על דרך השלמים - צמיחה (הנביט נבטים).
וכך אצלנו:
נג"ד על דרך חפ"נ - דיבור.
נג"ד על דרך השלמים - השוואה בה מוצגים הבדלים (הנגדה).
ומכאן לניגוד - אחת הקשרים הלוגים החשובים, המבוטא באמצעות מילות הקישור: לעומת, מנגד, ואילו.
בהגדה של פסח ישנה הקפדה שהיא תובא בדרך של שאלה ותשובה. אפילו אם אין ילד שישאל, ועושים סדר בזוג ואפילו ביחיד (לצערנו זה עלול יותר לקרות השנה) - חובה לומר את ההגדה בדרך של שאלה ותשובה, ואפילו לשאול את עצמו "מה נשתנה".
הסיבה לכך היא שלאחר שיש שאלה - יש רצון לשמוע תשובה, יותר מאשר סתם סיפור.
גם כאן באה לידי ביטוי משמעות הניגוד בשורש הגדה:
ההגדה חייבת לבוא מניגוד: "מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות?".
היא גם באה משאלה ותשובה המנוגדות זו לזו.
גם מהות התשובה היא להדגיש ניגוד: "מתחיל בגנות ומסיים בשבח" - עבדים היינו ועתה בני חורין, או: מתחילה עובדי עבודה זרה היו אבותינו ועכשיו קרבנו המקום לעבודתו.
שלושת הדברים שאם לא סופרו לא יצא אדם ידי חובתו הם: פסח, מצה ומרור. מהות הפסח היא הניגוד שבין מצב המרור - השעבוד, למצב המצה - החירות.
***
הערה נוספת:
יש שימוש שונה מבחינה סמנטית במילה "נגד":
א. במשמעות של התנגדות ומאבק.
ב. במשמעות של הקבלה.
מכאן הדרשות המעניינות על בריאת האישה כ"עזר כנגדו". בפשט - כנגדו = במקביל לו. אך חז"ל דרשו (אולי בקריצה...) "זכה - עוזרתו, לא זכה - מנגדתו".
גם על המלבי"ם, שנאבק רבות ברפורמים, מסופר כי הלך פעם ברחוב והנה הזדמנו מולו חמישה ממנהיגי הרפורמים.
אמר הרב למלווהו בקול: "ראה, חמשת אלו הם כנגד חמישה חומשי תורה".
תמהו הרפורמים לפשר התבטאותו של הרב, והוא הסביר:
כל אחד מאלו מתנגד בכל כוחו לחמשת חומשי תורה...😅
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
