"שלש ברכות ודיני נפשות" -לע"נ משה בן פרלה ויוסף בן מתילדה [נצר אחרון ז"ל
נכתב על ידי izik28, 15/2/2020
בס"ד
שלוש ברכות ודיני נפשות
ד"ת לשבת משפטים כו שבט לע"נ משה בן פרלה ויוסף בן מתילדה [נצר אחרון] ז"ל
------------------------------------------------------------------------
פרשת משפטים שנקרא השבת היא חלק בלתי נפרד מעשרת הדיברות שקראנו בשבת יתרו
שבת זו מתאפיינת בשלוש ברכות , משפטים ,פרשת שקלים ושבת מברכין חודש אדר
ננסה להתייחס לכל אחת משלשת המילים הנ"ל .
בפרשה מופיע פ"ס מעניין ומיוחד, " ואנשי קודש תהיון לי ובשר בשדה טרפה לא תאכלו לכלב תשליכון אותו " . מפרש הרמב"ן," ואנשי קדש תהיון לי" - טעם הכתוב הזה כי עד הנה הזכיר המשפטים והזהיר בדברים המכוערים ועתה כשבא להתחיל באיסור המאכל פתח ואמר ואנשי קדש תהיון לי שראוי הוא שיאכל האדם כל מה שיחיה בו ואין האסורין במאכלים רק טהרה בנפש שתאכל דברים נקיים שלא יולידו עובי וגסות בנפש על כן אמר ואנשי קודש תהיון לי כלומר אני חפץ שתהיו אנשי קדש בעבור שתהיו ראויים לי לדבקה בי שאני קדוש לפיכך לא תטמאו נפשותיכם באכילת הדברים המתועבים וכך אמר (ויקרא יא מג-מד) אל תשקצו את נפשותיכם בכל השרץ השורץ ולא תטמאו בהם ונטמתם בם כי אני ה' אלהיכם והתקדשתם והייתם קדושים כי קדוש אני והנה השרצים משקצין הנפש והטרפה אין בה שקוץ אבל יש בשמירה ממנה קדושה" ,רשי מחזק את דבריו באומרו - "ואנשי קדש תהיון לי" - אם אתם קדושים ופרושים משקוצי נבלות וטרפות הרי אתם שלי ואם לאו אינכם שלי".
אנו מצווים להמנע מדבר מכוער ומתועב ולדבוק בטהרה ובקדושה כפ"ס," אנשי קודש" כדי להכלל בהדרה זו עלינו ללמוד את שפע המצוות בהם הפרשה גדושה בהם הם המצוות בין אדם לחברו עליהם אין יום הכיפורים מכפר,
,אם נקרא את תחילת הפרשה נראה את הציווי על מחצית השקל ,"שקשור לברכת השקלים כי תשא את ראש בני ישראל לפקדיהם ונתנו איש כפר נפשו לה" בפקד אתם ולא יהיה בהם נגף בפקד אתם
זה יתנו כל העבר על הפקדים מחצית השקל בשקל הקדש עשרים גרה השקל מחצית השקל תרומהלה" ,ונשאל , מדוע רק מחצית השקל ולא שקל שלם? או עשרה שקלים? כרמז לעשרת הדברות ולמניין? ממשיך הכתוב ועונה," העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט ממחצית השקל לתת את תרומת יהוה לכפר על
נפשתיכם ולקחת את כסף הכפרים מאת בני ישראל ונתת אתו על עבדת אהל מועד והיה לבני ישראל לזכרון לפני ה" לכפר על נפשתיכם",מפרש רשי, "כי תשא - לשון קבלה , כתרגומו; כשתחפוץ לקבל סכום מניינם לדעת כמה הם , אל תמנם לגלגלת , אלא יתנו כל אחד מחצית השקל , ותמנה את השקלים ותדע מניינם. ולא יהיה בהם נגף - שהמניין שולט בו עין הרע , והדֶבֶר בא עליהם , כמו שמצינו בימי דוד (ש"ב כד , א - י).", מחצית השקל נועדה כדי למנוע עין הרע במניית בני ישראל מה שמקביל למזל דגים הוא מזלו של חודש אדר המתקרב ובא , סיבה נוספת היא תרומת חצי שקל ,כדי שכל אחד יהיה שווה ערך לחברו במנין ובקיום המצוות ולא יעלה האחד על ערך חברו,ועל מנת שכל אחד ישלים את חברו מה שמתקשר גם לחודש אדר ולמצווה," איש לרעהו ומתננות לאביונים" ראשי תיבות אלול , מה שמחבר אותנו עם " פורים- כיפורים" , ועם שלל המצוות המנויות בפרשה , שמתקשרות באופן מדהים עם הפ"ס " "לא תישא שמע שווא" – שמות כג', א')
הציווי" לֹא תִשָּׂא שֵׁמַע שָׁוְא אַל תָּשֶׁת יָדְךָ עִם רָשָׁע לִהְיֹת עֵד חָמָס."מפרש רשי " לא תקבל שמע דשקר" - אזהרה למקבלי לשון הרע, אל תשת ידך עם רשע - הטוען את חבירו תביעת שקר , שתבטיחהו להיות לו עד חמס." המדובר כאן הוא על חטא לשון הרע המפריד בין אדם לחבריו ובעקבות כך לאלקיו שאמרו חזל "לא תשא שמע שוא" וגו'. קרי ביה נמי "לא תשיא"." (תלמוד בבלי, מסכת מכות, דף כ"ג, עמוד א'), כדי להיות קדושים לא צריך להיות מלאכים , הרבי מקוצק התייחס לנקודה זו, ונהג להסביר את הפסוק "ואנשי קדש תהיון לי", בכך שהקב"ה כביכול אומר לעם ישראל: "מלאכים יש לי מספיק - מכם אני מבקש שתהיו 'אנשי קודש' דווקא". התורה איננה מבקשת לדכא את היצרים האנושיים; נהפוך הוא, היא דורשת מאתנו לחיות כאנשים, ולהשתמש בתכונות וברגשות האנושיים שלנו לעבודת ה', כדי לזכות בשלשת הברכות עלינו לשמור את משפטי התורה שכן פרשת משפטים היא המשך של עשרת הדברות בפרשת יתרו ועליהם להיות חרותים על ליבנו כפ"ס" חרות על הלוחות" מה שמקשר אותנו עם פרשת שקלים , להיות שווי ערך אחד לשני גם שברור שיש הבדל בין אדם לחברו ,עלינו לכבד איש את רעהו ואת רצונותיו גם אם הם נוגדים את רצונותינו אנו כל עוד הם לפי תורת ישראל ,מה גם שמדובר לעיתים בדיני נפשות ממש כאשר אדם פלוני חושב שהוא מעל אלמוני ובסיבות שונות ומשונות מנסה להטות אותו לדרך לא טובה עבורו כנאמר," לא תקלל חרש ולפני עור לא תתן מכשל ויראת מאלהיך אני ה" ,מפרש רשי" לא תקלל חרש" - אין לי אלא חרש מנין לרבות כל אדם ת"ל (שמות כב) בעמך לא תאר א"כ למה נאמר חרש מה חרש מיוחד שהוא בחיים אף כל שהוא בחיים יצא המת שאינו בחיים (ת"כ)
"ולפני עור לא תתן מכשול" - (ת"כ) לפני הסומא בדבר לא תתן עצה שאינה הוגנת לו אל תאמר מכור שדך וקח לך חמור ואתה עוקף עליו ונוטלה הימנו,ויראת מאלהיך" ,לפי שהדבר אינו מסור לבריות
לידע אם דעתו של זה לטובה או לרעה ויכול להשמט ולומר לטובה נתכוונתי לפיכך נאמר בו ויראת מאלהיך המכיר מחשבותיך וכן כל דבר המסור ללבו של אדם העושהו ואין שאר הבריות מכירות בו נאמר בו "ויראת מאלהיך",ספר החנוך מסביר בפירוט את דיני מצווה זו,"לא להכשיל בני ישראל לתת להם עצה רעה, אבל ניישר אותם כשישאלו עצה, במה שנאמין שהוא יושר ועצה טובה, שנאמר (ויקרא יט, יד): "ולפני עור לא תתן מכשול". ולשון ספרא לפני סומא בדבר והיה נוטל ממך עצה אל תתן לו עצה שאינה הוגנת לו. ואמרו זכרונם לברכה אל יאמר אדם לחבירו מכור שדך וקח חמור, והוא עוקף עליו ונוטלה הימנו.
וזה הלאו כולל כמו כן מי שיעזור עובר עבירה, שהוא מביא אותו שיתפתה בזולת זה לעבור פעמים אחרים עוד. ומזה הצד אמרו זכרונם לברכה (ב"מ עה, ב) במלוה ולוה בריבית ששניהם עוברים בלפני עור וגו'.
שורש המצוה ידוע, כי תיקון העולם ויישובו הוא להדריך בני אדם ולתת להם בכל מעשיהם עצה טובה ". אם נברך איש את רעהו בדרך טובה ואמיתית, הנכונה לאותו אדם נתברך ברכה השלשית " מברכין " מפי הקב"ה ,שהרי מועדי ישראל נקבעים ע"י בית דין וע"פ קידוש הלבנה כפי הנאמר בפ"ס" וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר. הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה (שמות יב, א- ב) רשי על הפ"ס הראשון בתורה אומר ,אמר רבי יצחק ,לא היה צריך להתחיל את
התורה אלא "מהחודש הזה לכם", שהיא מצווה ראשונה שנצטוו בה ישראל (רש"י בראשית א, א). אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא: ריבון העולם אימתי אתה עושה את המועדות, שכן כתיב: "בִּגְזֵרַת עִירִין פִּתְגָמָא" (דניאל ד, יד)? אמר להם: אני ואתם מסכים על מה שישראל גומרין ומעברין את השנה שנאמר: "אֶקְרָא לֵאלֹהִים עֶלְיוֹן לָאֵל גֹּמֵר עָלָי" (תהלים נז, ג). וכן הוא אומר: "אֵלֶּה מוֹעֲדֵי ה' מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם בְּמוֹעֲדָם" (ויקרא כג, ד) "אֹתָם" בין בזמנן בין שלא בזמנן, אין לי מועדות אלא אלו. אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל: לשעבר היה בידי שנאמר "עָשָׂה יָרֵחַ לְמוֹעֲדִים" (תהלים קד, יט), אבל מכאן ואילך הרי מסורה בידכם ברשותכם אם אמרתם הן – הן, אם אמרתם לאו - לאו.
הזמן שישראל קובעים בו את המועדים - זה הזמן.
ולא עוד אלא אם בקשתם לעבר את השנה הריני משלים עמכם לכך כתיב: "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם" (שמות יב, ב).
איזו זכות יש לנו עם ישראל ! לקדש את מועדי ה, בכבודו ובעצמו! ובעקבות כך את עצמנו כאמרה,"והמברך יתברך" ,אך האם נקדשם בזלזול איש ברעהו על כל גווניו הרבים או בערבות הדדית , גמילות חסדים ושמחה של מצווה ? אם נלך בדרך הטובה ,דרך התורה בפרט שאנו נכנסים לחודש אדר בו נקיים את המצווה " איש לרעהו ומתנות לאביונים" ראשי תיבות" אלול" לא רק באלול ! נזכה בברכת ה" עלינו והשריית שכינתו בכל מעשינו הטובים! חודש טוב!
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
