"וַתִּשָּׂא אֵשֶׁת אֲדֹנָיו אֶת עֵינֶיהָ אֶל יוֹסֵף וַתֹּאמֶר שִׁכְבָה עִמִּי. וַיְמָאֵן... וְאֵיךְ אֶעֱשֶׂה הָרָעָה הַגְּדֹלָה הַזֹּאת וְחָטָאתִי לֵאלֹקים" (בראשית לט, ז-ט)

בפרשת "וישב" אנחנו קוראים על סיפורי תלאות יוסף. שיא ההתמודדות היה בניסיונות הפיתוי ע"י אשת פוטיפר. חרף העובדה שהיא ניסתה פעם אחר פעם לפתות אותו, יוסף הצליח להימנע מהחטא הנורא באומרו כי הוא לא יכול להתייחד עם אשת איש ובכך לבגוד באמון שנתן לו אדונו וכמובן בקוד המוסרי של הבורא. כנקמה לבסוף היא העלילה עליו שניסה לאונסה והוא נכלא.

בעצם מעשהו האמיץ, יוסף הצדיק היווה וממשיך להוות מורה דרך לכל אלה הניצבים בפני ניסיון קשה והתמודדות עם יצרים ותאוות. במעשהו זה, לא זו בלבד שזכה בתואר "הצדיק", הוא לימד את כולנו כלל גדול - אין מציאות בה לא ניתן לעמוד בניסיון, על אף העובדה שקשה מאוד לעשות זאת.

בדור של "משיח בן יוסף" העוסק כל כולו במפגש עם עולם העשייה ובונה עולם מתוך התמודדות תרבותית שיש בו מכוחות התהום של אשת פוטיפר ומגלי חייה התרבותיים - הופך מאבק זה של "יוספים צדיקים" - למאבק הישרדות של בניית עולם פנימי של קודש.

אדם שמנסה לעשות עבודה פנימית אמיתית של התמודדות עם עצמו, נתקל בדורנו - דור האייפון והאינטרנט - בקשיים לא מבוטלים. מלחמת תרבות זו אשר חודרת מכל הערוצים האפשריים ומעצבת את חיי הנוער והמבוגרים כאחד, הופך להיות "שדה קרב". התקשורת והחברה היום מעריצים יופי וכוח חיצוני, ובכל דרך מנסים לצרף ולשעבד גם אותנו לתפיסה המקולקלת הזו, ולרדיפה אחר התאוות.

מה שמגדיר אדם, להבדיל משאר החיות, כ"נזר הבריאה" זאת היכולת לעצור, להתבונן, להבדיל בין העיקר לטפל.

"יוסף הצדיק" או "אשת פוטיפר" - מי ינצח? הבחירה היא שלנו ותלויה במאבק יום-יומי. תהליך זה מורכב ודורש תעצומות נפש, אולם מי שזוכה לכך הוא בן חורין אמיתי ששום קושי ושום רוח לא תוכל לכופף ולשבור אותו.

על כולנו לחרות על לוח ליבנו את האמונה שבכוחנו להתגבר על כל מכשול שניצב בדרכנו, שהרי זהו בדיוק "צלם האלוקים" שניתן לנו.

הרב מאיר טויבר, מהאתר: "בני עקיבא" http://www.yba.org.il/

ניר אביעד, מהאתר: "השבוע בפרשה" http://nir.benny-aviad.com