chiddush logo

חנוכה - אור וחושך

נכתב על ידי אלון, 16/12/2019

מי ניצח במלחמה? במבט ראשון נראית השאלה מופרכת לחלוטין - הרי היה כאן ניצחון מוחלט וסוחף, יהודה המכבי וצבאו הצליחו להביס באופן חד משמעי כוחות עצומים של צבא יוון, האימפריה הגדולה ביותר באותה תקופה. לכן, לכאורה אין מקום כלל לשאלה... אולם עלינו לזכור כי מלחמתם של החשמונאים היא בראש ובראשונה מלחמת תרבות, מלחמה על הרוח של עם ישראל כנגד תרבות יוון החיצונית, הנהנתנית ועובדת האלילים. האם במאבק הזה, המכריע, ניצחו החשמונאים את היוונים? האם בעקבות הניצחון שב עם ישראל לאלוקיו ולתרבות ישראל הטהורה והנצחית?

כפי הנראה הייתה באמת התעוררות גדולה של תשובה לעבודת ה' בעקבות הניצחון המופלא, אך ההתעוררות הזו לא האריכה ימים. לא חלפו שנים רבות ותרבות יוון חזרה וכבשה לה מקום בלב רבים מישראל, שנסחפו אחרי העוצמה והיופי החיצוניים ואחרי המנעמים של תענוגות העולם הזה.

כדי לבחון את ניצחון החשמונאים במלחמת התרבות לא צריך לחזור לעבר הרחוק - די להתבונן בהווה כדי להודות בצער שניצחון הרוח של החשמונאים לא החזיק מעמד. קווי דמיון רבים נמתחים בין תרבות יוון ההיסטורית לבין תרבות המערב של ימינו - ההחצנה של כל דבר, אידיאל היופי הגופני, הפיכת כוכבי דוגמנות וקולנוע לאלילים פשוטו כמשמעו, הצבת המתירנות והנהנתנות הגורפת כערך בפני עצמו. כל אלו תופעות שאנו נאבקים בהן היום, וכבר אז היו העקרונות המרכזיים בתרבות יוון שנגדה נאבקו גם אבותינו.

גם היום המאבק המרכזי שלנו איננו עם אויב חיצוני שמנסה בכוח לפלוש לתוכנו, אלא המאבק הוא על ליבו של עם ישראל, על עיצוב דמותה של מדינת ישראל, ועל גיבוש הזהות היהודית שעתידה להוביל את העם הזה בדורנו ובדורות הבאים.

אם כן, ניתן לומר שבמלחמה המהותית והעיקרית - מלחמת הרוח - ניצחו החשמונאים בקרב הנקודתי, אך המערכה עדיין בעיצומה, ועדיין נופלים בה חללים רבים. ממילא, אנו נאלצים להמשיך את מאבקם של אבותינו החשמונאים - "בימים ההם בזמן הזה" - פשוטו כמשמעו.  

את מלחמתם ביוונים ובתרבות יוון ניהלו החשמונאים בשדה הקרב, וזאת מכיוון שהיוונים בגזירותיהם כפו זאת עליהם ולא נותרה לחשמונאים ברירה ולצאת במאבק נואש להישרדות. אך דווקא דרך זו של מאבק כוחני וצבאי היא שגרמה שניצחון הרוח החשמונאית לא החזיק מעמד. מלחמה רוחנית יש להכריע ברוח, ולא בחנית ובכידון - "לֹא בְחַיִל וְלֹא בְכֹחַ כִּי אִם בְּרוּחִי אָמַר ה' צְ-בָאוֹת(זכריה ד, ו).

המאבק הרוחני הוא איטי, ויש בו תהליכים של עיכול רוחני הדרגתי שאנחנו - ועם ישראל כולו - חייבים לעבור. זוהי דרך ארוכה, אך היא הדרך היחידה. כאשר אנחנו מתפתים ובמהלך המאבק הרוחני אנחנו בוחרים בדרכים של כוחניות, כפייה או הכרעה פיזית, לבסוף אנו נשארים ללא הכרעה כלל.

"הבעל שם טוב" היה נוהג לומר שאת החושך לא מגרשים במקלות, אלא על ידי הוספת אור. זו צריכה להיות דרכנו גם כיום: מאבק רוחני עיקש ועקבי ולהוסיף אור של תורה ואמונה, של ערכים ודרך ארץ, ולהישמר בעצמנו מכל הסיגים של החושך והטומאה שבהם אנו נאבקים.

 

הרב אלעזר אהרנסון (משמש כראש ישיבת ההסדר בחולון) - https://www.yholon.co.il/


להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה