פרשת וישלח – שתי שאלות ותשובות אפשריות
פרשת וישלח – שתי שאלות ותשובות אפשריות
1.
מדוע יעקב קונה שדה דווקא בשכם, במקום ללכת אל אביו, כפי שהצהיר בלכתו
מחרן?
2.
היכן קבר את רחל, והאם המקום המוכר היום כ'קבר רחל' הוא אכן מקום
קבורת רחל?
1.
יעקב בורח מלבן ויוצא לדרכו מחרן: וַיִּנְהַג אֶת-כָּל-מִקְנֵהוּ,
וְאֶת-כָּל-רְכֻשׁוֹ אֲשֶׁר רָכָשׁ--מִקְנֵה קִנְיָנוֹ, אֲשֶׁר רָכַשׁ בְּפַדַּן
אֲרָם: לָבוֹא אֶל-יִצְחָק אָבִיו, אַרְצָה כְּנָעַן (לא,יח). נראה שכלל לא
מיהר להגיע אל אביו. להבנתי, לצד רצונו לכבד את אביו ולבוא אליו, יעקב מרגיש רגשי
אשמה כבדים כלפי אביו, אותו רימה בגיל 40 (אנוכי עשו בכורך), ויצחק היה אז בן 100,
אף שעברו עשרות שנים, רגשי האשמה שלו אינם
כלים. הוא אינו ממהר לבוא אל אביו בחברון, אלא מתעכב בסוכות (בונה בית; לג,יז),
בשכם (קונה שדה), בבית אל (יושב שם), במגדל עדר (נוטה שם אהלו, ושם מתרחש סיפור
ראובן והדודאים), ולבסוף מגיע אל אביו בקרית ארבע, לקראת פטירתו. כאשר יעקב יוצא
מחרן, יצחק בן 157 (97+60), כלומר יעקב יצא לדרכו 23 שנים לפני פטירת יצחק, ונראה
שהדרך לקחה לו כ- 20 שנה.
יעקב מנווט את
דרכו אל אביו ממעבר הירדן הסמוך ל"סוכות", מה שמכונה היום "מעבר
אדם", עולה דרך הג'יפטליק לשכם כדי להתחבר עם "דרך האבות" ומשם
להדרים עד חברון, שם יושב אביו. משום מה הוא מחליט לקנות שדה בחברון ולשלם עליו
100 קשיטה ובכך לקבוע בעלות על מקום זה. נשאלת השאלה, מדוע דווקא שם? תשובה אפשרית
היא, בהיות יעקב בעל רוח מיוחדת, שהרי רוח זאת נלקחה ממנו בסיפור היעלמותו של יוסף
ושבה אליו כאשר נודע לו שיוסף חי במצרים (וַתְּחִי, רוּחַ יַעֲקֹב אֲבִיהֶם;
מה,כז). יעקב ידע ברוחו המיוחדת לכוון קו ישר הנמשך משני המקומות הקדושים הקשורים
בחייו: הר המוריה ובית אל, שם נשבע וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם, אֶל-בֵּית אָבִי;
וְהָיָה יְהוָה לִי, לֵאלֹהִים. וְהָאֶבֶן הַזֹּאת, אֲשֶׁר-שַׂמְתִּי
מַצֵּבָה--יִהְיֶה, בֵּית אֱלֹהִים (כח,כא-כב). קו זה פוגע בדיוק בשכם, במקום
המכונה היום 'קבר יוסף', שם כנראה הייתה השדה שקנה יעקב. מקום זה הוא הקרוב ביותר
ל'מעבר אדם' ונמצא על הקו האמור, כך שיעקב יכול להיות מוגן מפני האויבים והאתגרים
המחכים לו בכנען.
2.
רחל מתה בדרך, לאחר שנסע מבית אל דרומה: וַיִּסְעוּ מִבֵּית אֵל,
וַיְהִי-עוֹד כִּבְרַת-הָאָרֶץ לָבוֹא אֶפְרָתָה; וַתֵּלֶד רָחֵל, וַתְּקַשׁ
בְּלִדְתָּהּ... וַתָּמָת, רָחֵל; וַתִּקָּבֵר בְּדֶרֶךְ אֶפְרָתָה, הִוא בֵּית
לָחֶם. וַיַּצֵּב יַעֲקֹב מַצֵּבָה, עַל-קְבֻרָתָהּ--הִוא מַצֶּבֶת
קְבֻרַת-רָחֵל, עַד-הַיּוֹם (לה,טז-כ). היכן קבר אותה? בספר שמואל מסופר שכאשר
שאול בא אליו לרמה לשאול היכן האתונות של אביו קיש, הפנה אותו שמואל בדרכו אל
אביו, למקום הנקרא 'צלצח' ליד 'קבורת רחל'. שמואל נמצא ברמה היא א-רם של היום, וקיש
גר ב'גבעה' היא מקום הידוע כ'וילה של חוסיין'. שני מקומות אלה סמוכים לאתר הנקרא
'קובור בני ישראיל', הנמצא ליד הישוב אדם בימינו. באתר זה יש קבוצות אבנים גדולות
מסודרות בצורת מבנה רציני ובמרכזו קבר, כאשר המבנה באורך של כ-20 מטר, גובה 3 מטר,
רוחב 4 מטר, והוא מכוון בזווית 23.5 מעלות, כלומר מכוון גם להר המוריה ובו זמנית
לחברון – למערת המכפלה, לשם התכוון יעקב להביאה, אלא שהייתה דרך רבה ('כברת הארץ'
לפי מנחם בן-סרוק הכוונה להרבה – כביר דרך). כך מתנצל יעקב ליוסף כאשר הוא מבקשו
לקבור אותו במערת המכפלה (וַאֲנִי בְּבֹאִי מִפַּדָּן, מֵתָה עָלַי רָחֵל בְּאֶרֶץ
כְּנַעַן בַּדֶּרֶךְ, בְּעוֹד כִּבְרַת-אֶרֶץ, לָבֹא אֶפְרָתָה; וָאֶקְבְּרֶהָ
שָּׁם בְּדֶרֶךְ אֶפְרָת, הִוא בֵּית לָחֶם1 מח,ז). דרך אפרתה או דרך אפרת היא
הדרך המוליכה לאפרת, ולא דווקא בסמוך לה, שהרי לא הייתה עיר אחרת גדולה בין בית אל
לבית לחם.
ובכל זאת נשאלת
השאלה איך היום 'קבר רחל' מוכר בסמוך לשכונת גילה, מדרום לירושלים, ולא 'קובור בני
ישראיל' הממוקם מצפון לירושלים בחבל בנימין? תשובה אפשרית שקבלתי מידידי ד"ר
חגי בן-ארצי היא כזאת: בימי ה התפלגות המלוכה בזמן רחבעם וירבעם, לא הייתה גישה לתושבי
יהודה למקום קבורת רחל בבנימין, בגלל האיבה בין הממלכות וגם בגלל שנעשתה שם עבודה
זרה. לכן המלך רחבעם או מלך אחריו ביקש לעשות ציון לקבר רחל ביהודה, והוא מיקם
ציון זה על קו הר המוריה – מערת המכפלה, כפי שקבע יעקב את מקום הקבורה של רחל על
קו זה.
