בתפילה למוצאי שבת (המודפסת בסידורים) מופיע:

קדושת השבת נותנת לאדם לשוב אל עצמו (כנסת ישראל יהיה בן זוגך) ואל רצונותיו הקדושים. האדם מתמלא עו ותעצומות לקראת השבוע החדש וכל כך חפץ הוא להמשיך את הקדושה של השבת. על כן במוצאי שבת כל אחד הוא בבחינת 'הבא להיטהר'. אף שמובטח לנו שהבא ליטהר מסייעין אותו, צריכים להתפלל על כך. זאת משום שמלבד מה שהתפילה מחברת אותנו לרבונו של עולם, היא גם מדייקת את הרצון הגולמי של האדם. על כן אנו מבקשים בזמן הקדוש של מוצ"ש, ומדייקים בכך את הרצון שהתעורר בנו בשבת, שיתן לנו ה' את ה'מסייעין אותו' בתחום הרוחני "ומדובקים בת"ת ומע"ט" (וגם בצד הגשמי "שים ברכה רווחה והצלחה בכל מעשה ידינו", בהמשך התפילה הנ"ל). וגם מבקשים על ה'פותחין לו', כשעיקר התפילה היא שאנחנו נכיר בכך ששערי הטהרה כבר פתוחים לרווחה לפנינו.