פרשת נח - פרשת המקדש

ולא מצאה היונה מנוח

הרב ישראל אריאל שליט"א

ראש ישיבת המקדש

וראש ומייסד מכון המקדש

נאמר בפרשה: "וישלח את היונה". מעשיו של נח הם סימן למה שעתידים ישראל לעשות. בענין שילוח היונה אומרים חז"ל: "יונתי בחגוי הסלע. זו כנסת ישראל שנמשלה ליונה" (מדרש זוטא שיר השירים ב,יד).וראה בראשית רבה לג, ו: וישלח את היונה וגו' ולא מצאה היונה מנוח וגו', יהודה בר נחמן בשם רבי שמעון אמר: אילו מצאה מנוח לא היתה חוזרת. ודכוותה (איכה א) היא ישבה בגוים לא מצאה מנוח, אלו מצאה מנוח לא היו חוזרים, ודכוותה (דברים כח) ובגוים ההם לא תרגיע ולא יהיה מנוח וגו', הא אלו מצאה מנוח לא היו חוזרים.

קראתי מעשה באיש ואשתו שעלו מרוסיה הסובייטית. האיש היה ציוני, אך פחד לדבר עם אשתו הקומניסטית על עליה לישראל. משפיטרו אותו מעבודתו ואף היא התקשתה למצוא עבודה הסכימה לצאת מברית המועצות לפולין ומשם לישראל. השנים הראשונות בארץ היו קשות לשניהם עד שסוף סוף הסתדרו בדירה ועבודה והוקל להם. פעם הביע הבעל את התפעלותו מאשתו, שהחזיקה מעמד בארץ למרות התנאים הקשים ולא התלוננה ולא בקשה לרדת מן הארץ. אמרה לו: אספר לך סיפור שקרה בהיותנו נשואים אך טרם שמעת ממני: בהיותי רופאה ראשית בבית חולים בברית המועצות, עשינו סיור עם כל הרופאים והאחיות בין החולים. לפתע קמה עלי אשה מן החולים שהמלצתי לשחררה מבית חולים והתחילה לחרף אותי: יהודונת מטונפת! חבל שהיטלר לא שחט את כולכם! אף אחד מן הרופאים הנלוים לא פתח את פיו. האשה נגשה אלי לעיני כולם סטרה על פני והכתה אותי בכל כוחותיה. אף אחד לא בא לעזרתי. באותו רגע הבנתי: אין לנו מקום אלא בארץ ישראל. זה כוחה של סטירת לחי. 'הא אלו מצאה מנוח - לא היו חוזרים'.