נח וקללת זרעו.

מאת: אהובה קליין ©

  נח שתה יין לשוכרה

  באוהלו מעד כמה נורא

  כהרף עין איבד שליטה

  רוח קודשו מיד נלקחה.

  כנען הביט בקלונו

  לאביו הגיד בזיונו

  וייקץ נח מיינו

  בזוי ,פגוע מרפיונו.

חש כעלה נידף

נישא ברוח ועף

זועף על נכדו הגס

בליבו תסכול וכעס.

מתיישב על מיטתו

כאש מצית כעסו

יקללהו לעולמים

ארור כנען עבד עבדים!

הערה: השיר בהשראת: פרשת נח [חומש בראשית]