"ויאמר אלקים לנח קץ כל בשר בא לפני כי מלאה הארץ חמס מפניהם והנני משחיתם את הארץ. עשה לך תבת עצי גפר קנים תעשה את התבה וכפרת אתה מבית ומחוץ בכפר" (בראשית ו,יג-יד). '"עשה לך תבת" – הרבה ריוח והצלה לפניו, ולמה הטריחו בבנין זה? כדי שיראוהו אנשי דור המבול עוסק בה ק"כ שנה, ושואלין אותו: מה זאת לך? והוא אומר להם: עתיד הקב"ה להביא מבול לעולם. אולי ישובו' (רש"י). מקורו של רש"י בתנחומא: '"עשה לך תבת עצי גופר”. אמר רבי הונא בשם רבי יוסי: ק"כ שנה היה מתרה הקב"ה בדור המבול, שמא יעשו תשובה, כיון שלא עשו תשובה, אמר לנח: עשה לך תיבת עצי גופר. עמד נח ועשה תשובה ונטע ארזים והיו אומרין לו: ארזים אלו למה? אמר להן: הקדוש ברוך הוא מבקש להביא מבול לעולם ואמר לי לעשות תיבה, כדי שאמלט בה אני וביתי, והיו משחקין ממנו ומלעיגין בדבריו, והיה משקה אותן ארזין והן גדילין, והיו אומרים לו: מה אתה עושה? ומשיב להן כעניין הזה, והיו מלעיגין עליו. לסוף ימים קצצן, והיה מנסרן, והיו אומרים לו: מה אתה עושה? ואומר להן כך, והיה מתרה בהן, כיון שלא עשו תשובה, מיד הביא עליהן מבול, שנאמר: "וימח את כל היקום"' (תנחומא "נח" סימן ה). אלא שיש הבדל בין פרש"י לדברי התנחומא, רש"י מביא שנח עשה את התיבה במשך 120 שנה כדי שיראו וישאלו, ואולי יחזרו בתשובה. אולם במדרש מובא שה' חיכה שיחזרו בתשובה 120 שנה, ואז אמר לנח לבנות את התיבה! אלא שכדברי רש"י מובא במדרש רבה: '"אִישׁ", כל מקום שנאמר "איש" – צדיק ומומחה. שכל ק"ך שנה היה נח נוטע ארזים וקוצצן. אמרו: למה כדין? אמר להון: כך אמר מאריה דעלמא, דהוא מייתי מבולא על עלמא. א"ל: אין איתי מבולא, לא אתי אלא על ביתיה דההוא גברא. כיון שמת מתושלח, אמרו ליה: הא לא אתי מבולא אלא על ביתיה דההוא גברא, הה"ד (איוב יב, ה): "לפיד בוז לעשתות שאנן נכון למועדי רגל"' (ב"ר ל,ז). כך שרש"י חיבר בין שני המדרשים, מהתנחומא לקח שה' עשה כך כדי שיחזרו בתשובה, ומב"ר לקח שעשית התיבה לקחה 120 שנה. מניין שהיה זמן של 120 שנה מהגזירה עד המבול? זה מובא בפס': “ויאמר ה' לא ידון רוחי באדם לעלם בשגם הוא בשר והיו ימיו מאה ועשרים שנה" (בראשית ו,ד) '"והיו ימיו וגו'" – עד ק"ך שנה אאריך להם אפי, ואם לא ישובו אביא עליהם מבול. א"ת משנולד יפת עד המבול אינו אלא מאה שנה? – אין מוקדם ומאוחר בתורה (פסחים ו), כבר היתה הגזירה גזורה עשרים שנה קודם שהוליד נח תולדות. וכן מצינו בסדר עולם' וכו' (רש"י). אלא שמכאן לא ברור האם הזמן הזה (של120 שנה) היה מרגע התחלת עשית התיבה (שברגע שנגזרה נאמר לנח לבנות), או שרק לאחר 120 שנה מהגזרה, אז נאמר לנח לבנות. אולם בפשטות משמע כמו התנחומא, כיון שמובא: “ויאמר אלקים לנח קץ כל בשר בא לפני כי מלאה הארץ חמס מפניהם והנני משחיתם את הארץ. עשה לך תבת עצי גפר קנים תעשה את התבה וכפרת אתה מבית ומחוץ בכפר. וזה אשר תעשה אתה שלש מאות אמה ארך התבה חמשים אמה רחבה ושלשים אמה קומתה. צהר תעשה לתבה ואל אמה תכלנה מלמעלה ופתח התבה בצדה תשים תחתים שנים ושלשים תעשה. ואני הנני מביא את המבול מים על הארץ לשחת כל בשר אשר בו רוח חיים מתחת השמים כל אשר בארץ יגוע. והקמתי את בריתי אתך ובאת אל התבה אתה ובניך ואשתך ונשי בניך אתך" וגו'. הרי שמובא בציווי על עשיית התיבה שיבוא הוא ובניו ונשי בניו, והרי אם מדובר שהצטווה לפני הולדת בניו, ומיד החל לבנות במשך 120 שנה, הרי יוצא שבאותו זמן לא היו לו ילדים (וודאי שלא נשי בניו), אז איך ה' אומר לו שיעלו הוא ובניו ונשיהם? אלא שאפשר שזה נאמר כנבואה על העתיד, שהודיעו שבעתיד כבר יהיו לו בנים. או שכשציווהו אמר לו שכשיכנס, אז שיכניס גם את בניו ונשיהם, שלא ישאירם בחוץ, שאע"פ שכרגע אפילו עוד לא נולדו, בכ"ז מצווהו על מה שיהיה בעתיד. אולי אפשר שמה שנאמר בתנחומא, הוא כב"ר ורש"י, וכך יש להבינו: 'ק"כ שנה היה מתרה הקב"ה בדור המבול, שמא יעשו תשובה', שזהו כל הזמן מהגזרה ועד המבול. בהתחלה ה' שלח את נח (או נביא אחר) לומר שיחזרו בתשובה, אבל 'כיון שלא עשו תשובה, אמר לנח: עשה לך תיבת עצי גופר' שזה מיד לאחר הגזרה, כשלא חזרו בתשובה ישר בהתחלה כשבא אליהם. וכך היה בונה ומתרה בהם במשך 120 שנה – שכל הזמן שבנה 'והיה מתרה בהן, כיון שלא עשו תשובה, מיד הביא עליהן מבול' שזהו לאחר 120 שנה של בניה. נראה שה' עיכב 120 שנה, כעין רמז שחיי אדם הם עד 120 שנה (שזהו פשט של “והיו ימיו מאה ועשרים שנה”), ובזמן זה אדם יכול לבנות או להחריב את העולם, ע"פ מעשיו, כמו שהתרה בדור המבול שישובו בתשובה או שיחרב העולם. שזהו: 'ר' אלעזר בר' שמעון אומר: לפי שהעולם נידון אחר רובו, והיחיד נידון אחר רובו. עשה מצוה אחת, אשריו שהכריע את עצמו ואת כל העולם לכף זכות. עבר עבירה אחת, אוי לו שהכריע את עצמו ואת כל העולם לכף חובה, שנאמר "וחוטא אחד" כו', בשביל חטא יחידי שעשה זה אבד ממנו ומכל העולם טובה הרבה' (קידושין מ,ב). לכן חורבן העולם, נעשה לאחר 120 שנה כחיי אדם.