בהקשר שלנו המלך פקד שני דברים על וושתי והיא מאנה רק לאחד מהם

"ושתי המלכה [תעשה] משתה נשים בית המלכות אשר למלך אחשורוש" (א ט), במקום שכסא מלכותו עמד (ה א).

סריסי המלך יביאו "את ושתי המלכה לפני המלך בכתר מלכות להראות העמים והשרים את יפיה" (א יא).

חז"ל מעלים שוושתי היתה נכדתו של נבוכדנאצר הגדול והיא מאנה כי היא חשבה שהמלך דרש ממנה לבוא עם כתר מלכות בלבד, ערומה ללא בגדים, כדי להראות את יפי גופה ולא את בגדיה. 

מסיבה פוליטית, סביר שאחשוורוש נשא אותה לאישה, או השיאו אותה לו, כדי לאחד את ממלכת בבל וממלכת פרס וליצב את שלטונו, כפי שדוד דרש שבנות שאול, נשותיו, יבואו לארמונו בירושלים.

ניתן להבין שהמלך העניק כבוד גדול לוושתי, מלכתו, לערוך משתה לכל נשות הנכבדים (א יז) בבית המלכות (א ט) במקום שכסא מלכותו עמד (ה א). אסור היה להכנס להיכל הזה ללא הזמנה, אפילו כאשר המלך לא נמצא שם. סביר שהמלך העריך את אשתו, היה בטוח שהיא תבוא עם כתר המלכות של פרס ותראה שהיא, כנציגת העם הבבלי, מכבדת את ממלכת פרס. כאשר המלך פקד שוושתי תבוא "בכתר מלכות" ניתן להבין שהוא היה בטוח שכתר המלכות נמצא איתה בהיכל המלך. המלך חשב שפקודתו לערוך משתה בהיכל המלכות כללה הוראה שהמלכה תעניק לו כבוד ותשא בגאווה את הכתר שהוא נתן לה.

וושתי ידעה שאת פקודת המלך חייבים לבצע בדחיפות, בבהלה ובדיוק מוחלט, כדברי המלך להמן: "מהר ... ועשה כן ... אל תפל דבר מכל אשר דברת" (ו י). המלך דרש שוושתי תבוא עם כתר המלכות שלה. קשה לקבל את האפשרות שהכתר היה ברשותה והיא בכל זאת סרבה. רק שנאה וכעס יכולים להיות הסיבה, אבל הן היא לא סרבה לבוא לחדרו כפעם בחודש, והמלך לא היה מודע לעוינות מצידה.

מכאן ניתן להבין שהכתר לא היה ברשותה בהיכל המלך. 

היא השאירה את הכתר בחדרה. 

וושתי הבינה שהיא לא ביצעה את פקודת המלך לערוך 

משתה בבית המלכות כפי שהמלך ציפה שהיא תבין בפקודתו לה.

  היא הבינה שהמלך יחשוב שהיא כבר הראתה בוז במשך שבעה ימים, וכל האורחות במשתה המלכה מודעות לזה. היא הבינה שהיא במלכודת ואינה יכולה לבוא ללא הכתר, ואין לה זמן לשלוח אדם להביא את הכתר. היא  נתפסה ערומה (ללא הכתר). 

וושתי העדיפה שהמלך יחשוב שהיא סרבה לראות את פני סריסיו שבאו ללא הזמנה ממנה להיכל, או לשחק כאילו שהיא לא הבינה פרסית, ולא להסביר למלך למה הכתר לא היה איתה. גם בהמשך היא לא היתה יכולה לבקש רחמים מהמלך במשך הלילה, או לבוא למשפט למחרת, כי לא היה לה הסבר. היא העדיפה לא להעלות את הנושא, ואולי לא ישימו לב אליו.