ואני, מה עשיתי לכבוד עשרת ימי תשובה?

האם ה' קרוב גם אלי?

בעבר סבלתי מלחצים ותסכולים: איך אתה לא עושה שום דבר מיוחד,

איך אתה נותן לימים הללו לעבור סתם כך.

איייי, כמה התעללתי בעצמי עם דרישות דמיוניות, 

שלעולם לא באו על סיפוקן כי תמיד צץ ועולה הקול הציני ואומר:

רק את זה עשית?! זה לא מספיק רציני. 

כיום, בתפילה הרגילה, אני מנסה לשים לב יותר למילים כי ה' קרוב ומקשיב לתפילה יותר,

ופתאום בברכת בונה ירושלים של ברכת המזון נזכרתי

שגם גורל ירושלים ובית המקדש והעם כולו עומד על המאזניים בימי התשובה הללו. 

כאשר התבקשתי לעזור לסחוב רהיטים, שמחתי להוסיף זכויות (במקום לחשוב: אולי עדיף ללמוד תורה בזמו הזה?), 

ומי יודע, אולי גם אשמח בהשכבת הילדים מחר ביתר סבלנות, 

או בעמידה בתור בבנק בלי לחץ.

כי ה' איתי וקרוב אלי בכל אלו. 

דרשוהו וקראוהו - כי הוא קרוב, על כל צעד ושעל.