לקט מ"תורה ככתבה" לאי"ם – פרשת וילך

דברים לא, ט: ויכתב משה את התורה הזאת: ש: האם משה כתב את כל התורה באותו יום, או חלק נבחר ממנה? ת: משה כתב לפני פטירתו רק את התנאי והברית הכתובים בפרשת ניצבים (כט, ט-ל, כ). הדברים היו כתובים לפני משה בספר הנזכר פעמים רבות (פרק כ"ט פסוקים י"ט, כ', כ, כ"ו; ל', י'; פרק ל"א פסוקים כ"ד, כ"ו). משה דיבר את הדברים (וַיֵּלֶךְ, מֹשֶׁה; וַיְדַבֵּר אֶת-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, אֶל-כָּל-יִשְׂרָאֵל; לא, א), ולאחר מכן ראה את החשיבות בכתיבה מיוחדת של הדברים כדי שישתמרו לצד לוחות הברית: לָקֹחַ, אֵת סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה, וְשַׂמְתֶּם אֹתוֹ, מִצַּד אֲרוֹן בְּרִית-יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם; וְהָיָה-שָׁם בְּךָ, לְעֵד (פסוק כ"ו). בארון היו רק הלוחות (וָאָשִׂם אֶת-הַלֻּחֹת, בָּאָרוֹן אֲשֶׁר עָשִׂיתִי; וַיִּהְיוּ שָׁם; דברים י, ה), ולכן סביר שה"תורה" אשר התווספה לצד הארון לא הכילה פעם נוספת את הכתוב בלוחות, אלא את הברית, ומטרתה מפורשת: לְמַעַן יִשְׁמְעוּ וּלְמַעַן יִלְמְדוּ, וְיָרְאוּ אֶת-יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, וְשָׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת, אֶת-כָּל-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת (פסוק י"ב). אין זה מעשי וגם לא נחוץ לכתוב דווקא במעמד זה של הסתלקותו של משה את כל התורה כפי שהיא מוכרת לנו היום.

לא, יט: ועתה כתבו לכם את השירה הזאת... למען תהיה לי השירה הזאת לעד בבני ישראל: ש: מה מוסיפה "שירת האזינו" לעדות, הרי כבר נכרתה ברית בין ה' לעם (כח, סח)? ת: בריתות חשובות מצריכות נוסף על שטר הברית גם עדות, כגון קניין קרקע (לְאַבְרָהָם לְמִקְנָה, לְעֵינֵי בְנֵי-חֵת; בראשית כג, יח; כלומר קניין ועדים – "לעיני בני חת"). כמו-כן, העדות נצרכה כאן כי עניין הפרת הברית על ידי בני ישראל בעתיד נאמר למשה וליהושע בלבד במקום סגור, באוהל מועד (פסוק י"ד), והיה צריך לפרסם ולהזהיר את העם, לכן: וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה, בְּאָזְנֵי כָּל-קְהַל יִשְׂרָאֵל, אֶת-דִּבְרֵי הַשִּׁירָה, הַזֹּאת--עַד, תֻּמָּם (פסוק ל'). העדות נאמרה בצורה של שירה, כי כך היא נזכרת היטב.

לא, כו: לקוח את ספר התורה הזה ושמתם אותו מצד ארון ברית ה' אלוהיכם: תובנה: שירת האזינו הונחה בצד הארון שהיו בו לוחות הברית, ובכך היא בעלת חשיבות מיוחדת. משה הצטווה לכתוב את השירה (פסוק י"ט), כתב אותה כתורה (פסוק כ"ד) ולימד אותה לכל קהל ישראל (פסוק ל', וכן לב, מד).