דברי חן לפרשת שבוע
נכתב על ידי אברהם לובשבסקי, 28/9/2019
פרשת נצבים פותחת
אתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם, לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם: רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם, זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם, כֹּל, אִישׁ יִשְׂרָאֵל
ובזוהר כת' 'שהיום' הכוונה לראש השנה
ואם כך הפס' ''אתם נצבים היום כולכם '' הם כדברי המשנה בראש השנה:
בראש השנה כל באי העולם עוברין לפניו כבני מרון
בזה מתקשרת ראש שנה לפרשת השבוע.
וצריך להבין מה גרם לזוהר להסביר שכוונת הניצבים פה מדברת על שישראל ניצבים לפני הקב''ה בר''ה?
הרש''י במקום מביא בשם התנחומא:
למה נסמכה פרשת אתם ניצבים לקללות?
לפי ששמעו ישראל מאה קללות חסר שתים,
הוריקו פניהם, ואמרו: מי יוכל לעמוד באלו?
התחיל משה לפייסם אתם נצבים היום, הרבה הכעסתם למקום ולא עשה אתכם כלייה והרי אתם קיימים לפניו
ודברי המדרש צ''ב רב, עם אין עניינה של הקללות כדי להעניש את ישראל אז בשביל מה נועדו,
משה מפייסם ואומר הגם שיש קללות
אל תדאגו
אתם נצבים היום כולכם
בכדי להבין זאת יש להתבונן בפרשיה נוספת בהמשך הפרשה:
הַמִּצְוָה הַזֹּאת, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם--לֹא-נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ, וְלֹא רְחֹקָה הִוא
לֹא בַשָּׁמַיִם, הִוא וכו' וְלֹא-מֵעֵבֶר לַיָּם, הִוא וכו' כִּי-קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר, מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ, לַעֲשֹׂתוֹ
מה התורה באה לומר פה?
תקשיבו המצוות לא שייך למצוא אותם מעבר לים ולא בשמים אלא זה קרוב אליך!
וכי יעלה על הדעת שניתן למצוא מצוות מעבר לים או בשמים? מה כוונת הפסוקים.
ועי' ברש''י ועדיין צ''ב.
הרמב''ן במקום מפרש
'המצווה הזאת'' על התשובה נזכרת
והטעם לאמר "כי אם יהיה נדחיך בקצה השמים" ואתה ביד העמים תוכל לשוב אל ה' ולעשות ככל אשר אנוכי מצוך היום,
כי אין הדבר נפלא ורחוק ממך, אבל קרוב אליך מאד לעשותו בכל עת ובכל מקום.
אז לפי הרמב''ן בקצה השמים זה כעין משל שתמיד ולא משנה באיזה מקום אתה יכול לשוב בתשובה אל ה'.
ונראה לבאר את הפסוק בדרך נוספת.
אנחנו בימי הסליחות והרחמים. לקראת סוף הסליחות אנחנו נוהגים לומר:'
מי שֶׁעָנָה לְאַבְרָהָם אָבִֽינוּ בְּהַר הַמּוֹרִיָּה הוּא יַעֲנֵֽנוּ:
מִי שֶׁעָנָה לְיִצְחָק בְּנוֹ כְּשֶׁנֶּעֱקַד עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּֽחַ הוּא יַעֲנֵֽנוּ וכו
מִי שֶׁעָנָה לְכָל הַצַדִּיקִים וְהַחֲסִידִים וְהַתְּמִימִים וְהַיְשָׁרִים הוּא יַעֲנֵֽנוּ
וצריך להבין מה הטענה שאנו מגיעים לבורא עולם באימרת פיסקה זו. וכי בגלל שענה הקב''ה לאברהם יצחק זה סיבה גם לענות לנו?
מה לנו ולאברהם אבי האומה.
מי שענה לכל הצדיקים והחסידים והישרים - איזה צדיק איזה ישר אתה לא בקטגוריה הזאת בכלל!
כדי להבין מה מונח פה נביא משל
על אב שכעס על בנו יחידו וגרשו מביתו. היה הבן נע ונד בארץ ערום ויחף ואין לו לחם לאכול. ואף על פי שגם לב האב היה שרוי בצער בנו בכל זאת היה כובש את רחמיו, כדי לעשו דין בבנו.
פעם פגש אחד מידידי האב את הבן המגורש וראה בו שפניו חמרמורות מעוצר רעב וסבל.
אמר לו האיש: שמע לעצתי, אמנם, אביך גרשה מעל פניו והגלך מעל שולחנו, אבל הרי לבו עליו דוי וגם פניו רעו מאוד מגודלה היסורים.
לכן אתה זאת עשה, קנה לך ראי מלוטש ולך עמו לבית אביך , שים את הראי על לוח לבך ותאמר לו: הסתכל אבא בראי ותראה כמה נפלו פניך ושחר משחור תארך. אין זאת כי אם הרבה נשאלת וסבלת עמי בצרתי. חוס ורחם עלי והכניסני לביתך, אם לא למעני עשה זאת למענך
ומסביר הגאון מדובנא שזה הצורה שאנו צריכים להגיע לבורא עולם לבקש סליחה : אנו לא שווים כלום -עפר ואפר מי אנחנו לפניך הרי אין לי מה להציע יותר מאשר את עצמנו ועווננו- מה עלי לומר אנא הקב''ה עשה למענך ולא למעננו.
אדם שניגש מתוך התבטלות גמורה לומר סליחה ותחינה לפני בורא עולם וודאי שהקב''ה ישמע לתפילתו וישמע צעקתו.
וזה הכוונה בזה שאנו מזכירים את אברהם יצחק יעקוב כל הצדיקים והישרים אני מגיעים לבורא עולם ואומרים אנחנו יודעים שאנו לא כמו אברהם ולא כמו התמימים והישירים אבל אנא הקב''ה אין לנו מה להציע
רַחְמָנָא דְעָנֵי לַעֲנִיֵּי עֲנֵינָן
(הפיסקה בארמית שאומרים מיד אחרי 'מי שענה לאברהם' )
כעניים ודלים כמו עני המגיע לפתח הדלת ולפעמים מרוב בושה לא רוצה שיפתחו לו את הדלת ככה הקב''ה דעניי עניי ענינן.
וזה מסביר למה פיסקה זו נאמרת בארמית כי כידוע מדברי הגמ' בשבת יב שמלכים לא מבינים ארמית. ארמית זה השפה היחידה שאנו מדברים איתה ישירות לבורא עולם בלי שאף אחד מבין.
ולכן אחרי שהזכרנו את כל האבות ועוררנו זכות אבות אנחנו מגיעים ומדברים ישירות לבורא עולם אנא תרחם עלינו כעניים .
ותפילה ותשובה כזאת שנעשית מעומק הלב מבוטח שהיא תתקבל.
כדברי הפסוק 'שומע תקיעה ומאזין תרועה"
מה בין שומע למאזין?
שומע - הכוונה מרחוק. מאזין- זה מקרוב - ''האיזה ארץ ושמע שמים''
שומע זה בלי להקשיב ובלי תשומת לב - הולכים ברחוב שומעים תמיד אנשים מדברים , שומעים אבל לא מקשיבים, להאזין - היינו בהקשבה ובתשומת לב יתרה.
וזה הכוונה של הפסוק שומע תקיעה שאדם רק תוקע הקב''ה שומע אבל תרועה שאדם בוכה ומילל ( כדברי הגמ' בר''ה) מעומק לבו אז הקב''ה לא רק שומע אלא מאזין בקשב
''קרוב ה' לנשברי לב''.
עליהם
לפ'''ז ניתן אולי להסביר את הפסוק '' כי המצוה הזאת ''לא נפלאת היא ממך ולא רחוקה היא" לא בשמים היא וכו' ולא מעבר לים'' וכו'' 'התשובה לא נעשית מתוך איזה קבלה קטנה או איזה תפילה קצרה או תרומה נדיבה אלא מתוך שזה ''קרוב אליך הדבר'' שהחטאים ומעשים הרעים שעשית כל השנה קרובים אליך נוגעים ללבך ואתה מצטער עליהם צער אמיתי זוהי תשובה אמיתית.
אם אלא הם פני הדברים נוכל להבין את דברי המדרש בתחילת הפרשה בעניין פיוסו של משה רבינו את עם ישראל ''אתם נצבים היום''.שאלנו בשביל מה צריך א''כ את הקללות?
לפני הנ''ל שכל עניינה של מצוות תשובה היא שברון לב מבואר הייטב שכן בזה שבנ''י הוריקו פניהם הבינו את מצבם והתחילו לעשות דין וחשבון בינם לבין עצמם זוהי התשובה האמתית אליה כיוון הבורא שיגעו.אמר להם משה 'אם כך' ''אתם נצביםהיום כולכם'' אין לך מה לדאוג ה' סלח לכם עובדה אתם נצבים היום. נמצא שאין הקללות מטרה בפני עצמה אלא סיבה לעורר הלבבות אליו יתברך שמו.
רק בכדי להמחיש זאת נביא את משלו של המגיד מדובנא:
והשלישית
על מלך שחלה בנו במחלה מסתורית לא ידועה. הביאו לפני המלך רופא מומחה מארץ רחוקה וקבע נחרצות שכדי להציל את הנסיך ולרפא אותו צריך הוא לקחת 10 תרופות ולהקיא 10 פעמים.
ששמע זאת המלך נפלה עליו נפשו - איך בנו שרגיל רק לתפנוקי מעדנים יוכל לבלוע 10 כדורים ועוד להקיא אחריהם.
אבל בלית ברירה הסכים המלך ושלח שליח עם מרשם התרופות הארוכה לבית המרקחת.
שחזר השליח התחיל הרופא לפתוח את החבילה הראשונה איך שפתח את החבילה נדף ריח רע כ'''כ שעוד לא הספיק הנסיך לעכלו כבר הקיא וכך עשה לחבילה השניה והשלישית עד שבן המלך הקיא 10 פעמים.
שמח המלך מאוד רק ניגש לרופא ושאל אותו עם התרופות לא נועדו כדי שהבן שלי יקח אותם אז למה היינו צריכים להביא אותם. ענה לו הרופא שאלתך זוהי תשובתך:לא היה לי כל כוונה ו שהוא יבלע את 10 התרופות האלו הם רק היו צורך חיצוני כדי שבנך יקיא.
כך גם הקללות לא היו מטרה בפני עצמה אלא רק לעורר את נפשות ישראל להשפיל דעתם ולהגיע ע''י לתשובה שלמה.
ואם אלא הם פני הדברים מובן הייטב למה ''נצבים היום'' מדברת על ראש השנה - שכן היא באה להורות לנו הדרך איך נזכה להיות 'נצבים היום' ולא 'עומדים היום' - ע''י שנשמע הקללות נכניס בלבנו כניעה שתגרום להק''ה ''לשוב אלינו כאשר שב לאבותינו''
שבת שלום.
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
