נראה שלמרות פירוש חז"ל יש כמה פרשנים קדמונים שפירשו "ישיש" בבניין קל.

הראב"ע כתב: וטעם כאשר שש - שלא תחשוב כי יזיק לה' או יתאבל, כטעם: "אם צדקת - מה תיתן לו?!".

והעיר בעל "אבי עזר" עליו: נעלם ממנו דברי חז"ל: הוא אינו שש, אבל אחרים משיש. ותיבת "ישיש" פועל יוצא.

בתרגומים:

אני מניח שהתרגום המתאים בקל הוא יֶחֱדֵי, לעומת בהפעיל יַחְדֵּי (כפי שאכן מתורגם בפסוק "ושימח (פועל יוצא) את אשתו אשר לקח").

אונקלוס מתרגם יֶחֱדֵי = בניין קל. וכך גם בתרגום יונתן.

אלא ששם יש מבוכה:

ויהי היכדין דחדי מימרא דה' עליכון לאוטבותכון ולאסגאה יתכון - היכדין יֶחְדֵי מימרא דה' עליכון עממין נוכראין להובדא יתכון ולמשציא יתכון.

מחד, הוא מנקד כמו בקל. מאידך, הוא מוסיף מילים כפירוש חז"ל (ובאופן כללי תרגום יונתן הוא בעצמו מדרש). לכן נראה שיש טעות דפוס בניקוד, וצריך להיות יַחְדֵּי.