דבר תורה  לאור המקדש

ראה - פרשת המקדש

לשכנו תדרשו

הרב ישראל אריאל שליט"א

ראש ישיבת המקדש

ויו"ר ומייסד מכון המקדש

 

 

אחת עשרה פעמים בדברים נאמר: 'המקום אשר יבחר ה''. מתוך זה בפרשת ראה שבע פעמים, וכגון (פרק יב, ה): 'כִּי אִם אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה'... ועוד. שאלה היא, אפוא, מדוע לא הזכירה התורה בפירוש: ירושלים! הר המוריה!

שלש תשובות נותן הרמב"ם במורה הנבוכים ג, מה: 'האחת מהן: שלא יחזיקו בו האומות וילחמו עליו מלחמה חזקה, כשידעו שזה המקום מן הארץ הוא תכלית התורה.

והשנית: שלא יפסידוהו מי שהוא בידם עתה וישחיתוהו בכל יכלתם', כלומר, יש כאן סוד צבאי שאין לגלותו, זאת, מפני שבעת עמי כנען ואומות אחרות העלולים לבצר את המקום ולהשחיתו'. 

אכן, התברר הדבר בימינו עד כמה חש הרמב"ם נכון. במלחמת ששת הימים היתה ירושלים מבוצרת מאד, וכבבושה עלה בקרבנות רבים. כך גם השחתת המקום נמשכת למרבה הצער בעצם הימים האלה, באין פוצה פה ומצפצף.

סיבה שלישית שמונה הרמב"ם: 'והיא החזקה שבהם! - שלא יבקש כל שבט היותו בנחלתו ולמשול בו, והיה נופל עליו מן המחלוקת והקטטה - כמו שנפל בבקשת הכהונה. ולזה באה המצוה, שלא ייבנה בית הבחירה אלא אחר הקמת מלך שיצוה לבנותו ותסתלק המחלוקת - כמו שבארנו בספר שופטים'. בעוד ששתי הסיבות הראשונות שמעלה הרמב"ם עניינן חשש מאויבי ישראל, הסיבה השלישית מכוונת כלפי ישראל, כלומר, חשש ממלחמת אחים.

ברור מדברי הרמב"ם, שהמניע להסתרת המקום הנבחר עיקרו - התקופה הראשונית של כניסת ישראל ארצה. הרמב"ם עצמו מסביר, שזה מה שכתב הוא עצמו בספר שופטים. עיין שם (הלכות מלכים א, א): 'שלש מצות נצטוו ישראל בשעת כניסתן לארץ: למנות להם מלך... ולהכרית זרעו של עמלק... ולבנות בית הבחירה, שנאמר: לשכנו תדרשו ובאת שמה'. כאמור, הרמב"ם מדבר על שעת כניסתן לארץ בימי יהושע, וזה עניינו של הפסוק 'לשכנו תדרשו', וראה ב'ספרי' על פסוק זה שאכן כוונת הפסוק לאיתור המקום הנבחר בהר המוריה לצורך בנין הבית, ותו לא.

למרבה הצער שימש הפסוק 'לשכנו תדרשו' את כת המשיחיים של ימינו, האומרים, שרק מלך המשיח יבנה מקדש. אלו תלו את דבריהם באילן גדול, ברמב"ם, לבסס את שיטתם, באמרם: הנה הרמב"ם פתח את הלכות מלכים באומרו, שמצות בנין המקדש תיעשה בידי מלך בלבד, ומכאן ראיה שרק משיח בונה מקדש.

אולם הרמב"ם הוא הפרשן היחיד לדבריו, וקבע, כי המלך נדרש רק לבחירת המקום בעבר, ואין זה אלא פרט בבנין המקדש. נוכחותו של המלך מתבקשת, מאחר והיה צריך להעביר את המשכן ממקומו הארעי למקום הקבע. אך משנבחר המקום בימי דוד ואחר כך חרב הבית, בונים אותו מיד ולא צריך לכך מלך.

 ואכן, כך נהגו אנשי בית שני, שהקימו מקדש מיד בבואם, זאת, למרות שלא היה להם מלך. אריכות דברים בענין זה היא אך למותר, שכן, כת המשיחיים ימשיכו בשיטתם ועיקשותם, ויבססו את דברים על 'הלכה' – ובלבד להעמיס על כתפי המשיח את בנין המקדש, ובכך לפטור את עצמם ממצות בניינו.

וראה רמב"ן כאן, הכותב: 'וטעם לשכנו תדרשו - שתלכו לו מארץ מרחקים ותשאלו: אנה דרך בית השם? ותאמרו איש אל רעהו: לכו ונעלה אל הר ה' אל בית אלהי יעקב!' לדעת הרמב"ן, מצווים ישראל לעלות מן הגלות – מארץ מרחקים – לירושלים, כשכל אחד שואל את רעהו: 'אנה דרך בית ה'!' וכל אחד מחזק את עצמו ואת חבירו בעליה לירושלים לבנות את בית ה'. הרמב"ן מוסיף ביאור: 'כלשון: ציון ישאלו דרך הנה פניהם', כוונתו, לנבואת ירמיה נ, ה: שם מתואר, כיצד ירמיהו יושב בירושלים, ומתאר בנבואתו, כי עתידים ישראל שבבבל לעזוב אותה, כדי לעלות לציון וירושלים, אזי ישאלו איש את רעהו, מהי הדרך הנכונה להגיע 'הנה' - לירושלים ולמקדש, עיין שם במפרשים.

העולה מדבריו, שמצינו בפסוק שלפנינו לא רק התייחסות לעבר אלא גם מצוה לדורות: 'לשכנו תדרשו!' שבכל עת שיחרב המקדש, חלילה, חובה על ישראל לדרוש לשיכנו של מקום, שכן, 'שכינה לא זזה ממקומה' (מדרש תהילים יא, ג) והיא ממתינה לישראל במקדש.

יתירה מזו! בתוך ההוראה לקום ולדרוש גנוזה הבטחה: אם רק 'לשכנו תדרשו', כלומר, תפתחו אתם במעשים מצידכם - באיתערותא דלתתא – ומובטח לכם מפי הגבורה: 'ובאת שמה!'

כיון שפרשת ראה נקראת ב'שבע דנחמתא', מן הראוי להביא את דברי 'ילקוט שמעוני (ירמיהו רמז רנט) משם עולה, שבחודש אב קיימת סגולה מיוחדת להפוך את חודש החורבן לחודש הבנין:

'עלה אריה, במזל אריה, והחריב את אריאל:

עלה אריה - זה נבוכדנאצר, דכתיב: עלה אריה מסובכו.

במזל אריה - עד גלות ירושלים בחדש החמישי [חודש אב, שמזלו אריה].

והחריב אריאל - הוי אריאל אריאל קרית חנה דוד.

 [חורבן זה על ידי 'אריה' - מכין את בנין המקדש על ידי 'אריה' אחר:]

 על מנת שיבא אריה, במזל אריה, ויבנה אריאל.

יבא אריה - זה הקב"ה, דכתיב ביה (עמוס ג, ח): 'אַרְיֵה שָׁאָג - מִי לֹא יִירָא! אֲדֹנָי ה' דִּבֶּר - מִי לֹא יִנָּבֵא!'

במזל אריה - והפכתי אבלם [שבחודש אב שמזלו אריה] לששון.

ויבנה אריאל - בונה ירושלים ה' נדחי ישראל יכנס'.

שבת שלום