במדבר לד,ז: מן הים הגדול תתאו לכם הר ההר: מהו לשון 'תתאו'? הרוקח: "תכוונו בשיפוע". הכוונה שלא יהיה דווקא קו ישר בין הים להר ההר אלא כיוון כללי תוך התחשבות בתוואי הקרקע. כך המלצה לחיים, תתאו את מהלך החיים לכיוון המטרה.

לד,יד-טו: לקחו נחלתם ... לקחו נחלתם: מדוע הכפילות של 'לקחו נחלתם'? הרוקח: "לומר מה שעשו על פי ה', כפל התנאי, באשר יתקיימו דבריהם – אז הארץ שלהם". ה' כביכול מאשר את התנאי הכפול.

לד,יז-יט: אלה שמות האנשים אשר ינחלו לכם את הארץ ... ואלה שמות האנשים: מדוע הכפילות ב'אלה שמות האנשים'? הרוקח: "להודיעך שמעשיהם נאים ושמותם נאים". שמות נאים מכבדים את האדם. מעניין.

לה,לג: ולא תחניפו את הארץ: מהו לשון 'תחניפו'? הרוקח: "לשון רשע, חנף לשון – חנון פה, היינו דילטור – רכיל". למדנו שרכילות ולשון הרע מוליכה לרשע.

לו,ו: לטוב בעיניהם תהיינה לנשים: מדוע 'בעיניהם' ולא 'בעיניהן'? הרוקח: "לפי שהיוזריזות כאנשים אומר 'בעיניהם' לשון זכר". ביאור דרשני משהו, כי גם מוזכרות בלשון נקבה (כגון לבני דודיהן לנשים; פסוק י"א). אי"ם מפרש אחרת: לטוב בעיני בני שבטן.

שבת שלום, שבת של כוונות נכונות, נאמנות לה', שם טוב, לשון נקייה וזריזות, אורן.