עם ישראל יושב בערבות יריחו, זמן מועט לפני הכניסה לארץ ישראל. הוא עבר אירועים קשים ומטלטלים לאורך הליכתו במדבר מאז יצא ממצרים:מתן תורה, משברי המים והאוכל, מלחמות עם עמים שונים, חטא המרגלים, חטא מרים, חטא משה והכאת הסלע, קורח, מוות אהרון ומרים ועוד... וכעת הם מחכים לכניסה הסופית לארץ ישראל וחלוקת הנחלות לפי שבטים.

פרשת השבוע, פרשת "מטות",היא בדרך כלל צמודה לפרשה המסיימת את החומש, פרשת "מסעי" ופותחת בדיני נדרים. 

העניין הראשון ולמעשה כותרת הנושא נכתבת מיד בהתחלה: "איש כי ידור נדר לה' או הישבע שבועה לאסור איסר על נפשו לא יחל דברו ככל היוצא מפיו יעשה".

אומרת לנו התורה שיש חובה להישמר על כל היוצא מפינו בעיקר אם מדובר על נדר או שבועה. לא סתם יש מסכת שלימה העוסקת רק בנדרים וכמובן רבות ההלכות בתחום הזה.

אך שלוש מילים בפסוק הן החשובות: "לא יחל דברו".

רש"י מפרש במקום: "כמו לא יחלל דברו. לא יעשה דברו חולין". כלומר, יחל מלשון חילול ועל האדם לשמור על כל מה שמוציא מפיו כדבר קדוש ולא יחלל את אותו דבר קדוש.

משמעות העניין כאן רגע לפני כניסה לארץ, ראתה התורה לנכון, דווקא בנקודת הזמן הזאת, ובאחת ההוראות האחרונות ממש לעם ישראל במדבר, לדרוש מהם את קדושת הדיבור.

לאדם יש מדרגה אחת מעל בעלי החיים והיא כוח הדיבור, אולם אנו נקראים לשמור על מוצא פינו. 

לאור זאת מצאה לנכון התורה שזהו הדבר החשוב ביותר שיזכרו העם לפני כניסתם לארץ שדיבורם אחד כלפי השני הוא החשוב.

אנו מדברים לאורך כל היום, עם בני הזוג, עם הורינו, ילדנו, שכננו, חברים לעבודה ולחיים,  עלינו לזכור שדיבורנו חייב להישמר ולהתקדש ולא ל"התחלל".

שבת שלום ומבורך!

החוויה היהודית

http://h-y1.coi.co.il/

 http://dosanova.co.il/

לע"נ יעקב בובר, שבתאי טורס, שמואל פולק, מאיר גרינברג, יצחק שניצר ואברהם פישר שנפלו במלחמות ישראל והיו נצר אחרון למשפחתם.

מתן תורה, משברי המים והאוכל, מלחמות עם עמים שונים, חטא המרגלים, חטא מרים, חטא משה ,הכאת הסלע, קורח, מות אהרון ומרים,להתחלל,נדרים,