עיונים לשוניים- פרשת חוקת: וישלח ה' בעם את הנחשים
נכתב על ידי איתיאל, 22/7/2019
"וַיְשַׁלַּ֨ח ה' בָּעָ֗ם אֵ֚ת הַנְּחָשִׁ֣ים הַשְּׂרָפִ֔ים וַֽיְנַשְּׁכ֖וּ אֶת־הָעָ֑ם וַיָּ֥מָת עַם־רָ֖ב מִיִּשְׂרָאֵֽל".
למה "וישלח" - יו"ד שוואית ושי"ן פתוחה בבניין פיעל (=גירש, כמו "בשלח פרעה") ולא "וישלח" - יו"ד חרוקה ושי"ן שוואית בבניין קל (=שליחות, כמו "וישלח יעקב מלאכים")?
שאלה של נחמה ליבוביץ ז"ל.
לא מצאתי שום התייחסות במפרשים..
בפרשת נוח, לגבי העורב והיונה, כתוב בניין פיעל בכל ההופעות.
חז"ל דורשים שהעורב שימש בתיבה ולכן נוח גירש אותו (כמשמעות בניין פיעל).
לגבי שילוח היונה, הסביר רש"י שנוח לא שלח אלא שילוח. כלומר: שחרר מהתיבה, במחשבה שאם לא יחזור - סימן שקלו המים (היונה לא היתה בשליחות לחזור ולספר מה המצב בחוץ).
שם רש"י בקיצור, ושפתי חכמים באריכות, מבארים את ההבדל בין הבניינים.
בהמשך הפסוק - ויְנָשֵׁכוּ את העם, גם בפיעל (במקום ויִנְשְׁכוּ בבניין קל).
יתכן שבא באופן חריג לציין משמעות של פעולה חזקה.
אור החיים מראה כאן מידה כנגד מידה שלשון הרע גרר נחש, ומציין לפסוק באיוב: "וישלחם ביד פשעם" - גם כן בפיעל.
בתרגום יונתן מביא מדרש שיצאה בת קול ואמרה:
אני נתתי לבני מן שטועמים בו את כל הטעמים והם מתלוננים, ולעומתם הנחש שבכל דבר טועם רק טעם עפר - אינו מתלונן.
לכן גירה בהם את הנחשים.
אולי מקור המדרש מבניין פיעל, לרמוז על עונש הנחש ששולח מגן עדן?
רש"ר הירש עומד על זה, וכדרכו נותן פירוש חינוכי:
בני ישראל התלוננו על השגחת ה' במדבר, כאילו ה' מפקיר אותם.
לפיכך הראה להם ה' מה קורה כשאינו משגיח עליהם.
הוא לא שלח נחשים, אלא שחרר (שילח) את הנחשים שתמיד כלא ומנע מלגשת לבנ''י (על ידי עמוד הענן).
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
