השבוע, במיוחד למורים שיצאו השבוע לחופשה:

למילה "מורה" משמעויות רבות.

1. מלמד, שורש י/ו-ר-י/ה - "וַיְהִי מוֹרֶה אֹתָם אֵיךְ יִֽירְאוּ אֶת־ה'" (מלכים ב' י"ז, כ"ח).

2. מורד וסרבן, שורש מ-ר-י - בפרשתנו: "שִׁמְעוּ־נָא הַמֹּרִים הֲמִן־הַסֶּלַע הַזֶּה נוֹצִיא לָכֶם מָיִם" (במדבר כ',י').

3. משליך בכוח, שורש י-ר-י/ה - " רֻץ מְצָא נָא אֶת־הַחִצִּים אֲשֶׁר אָנֹכִי מוֹרֶה" (שמואל א' כ', ל"ו).

4. גשם, כמו יורה - " כִּי־נָתַן לָכֶם אֶת־הַמּוֹרֶה לִצְדָקָה וַיּוֹרֶד לָכֶם גֶּשֶׁם מוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ בָּרִאשׁוֹן" (יואל ב', כ"ג).

5. פחד, כנראה בדימיון לשורש יר"א - "שִׁיתָה ה' מוֹרָה לָהֶם" (תהלים ט', כ"א).

6. תער. יש שפירשו על פי ירה = השליך בכוח, שמשליך את השיער - "כִּי הִנָּךְ הָרָה וְיֹלַדְתְּ בֵּן וּמוֹרָה לֹא־יַעֲלֶה עַל־רֹאשׁוֹ כִּי־נְזִיר אֱלֹקים יִהְיֶה הַנַּעַר מִן־הַבָּטֶן" (שופטים י"ג, ה').

ואמנם נחלקו במשמעות "מורה לא יעלה על ראשו" לגבי שמואל (מסכת נזיר פרק ט' משנה ה'):

"נָזִיר הָיָה שְׁמוּאֵל, כְּדִבְרֵי רַבִּי נְהוֹרַאי, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א א): וּמוֹרָה לֹא יַעֲלֶה עַל רֹאשׁוֹ. נֶאֱמַר בְּשִׁמְשׁוֹן (שופטים יג) וּמוֹרָה, וְנֶאֱמַר בִּשְׁמוּאֵלוּמוֹרָה, מַה מּוֹרָה הָאֲמוּרָה בְּשִׁמְשׁוֹן - נָזִיר, אַף מוֹרָה הָאֲמוּרָה בִּשְׁמוּאֵל - נָזִיר. 
אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: וַהֲלֹא אֵין מוֹרָה אֶלָּא שֶׁל בָּשָׂר וָדָם!
אָמַר לוֹ רַבִּי נְהוֹרַאי: וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר (שמואל א טז): וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל: אֵיךְ אֵלֵךְ וְשָׁמַע שָׁאוּל וַהֲרָגַנִי?! - שֶׁכְּבָר הָיָה עָלָיו מוֹרָה שֶׁל בָּשָׂר וָדָם".

לפי דרכנו, נשתדל להיות מורים המזילים דברינו כטל וכמורה, ולא מורים ומשליכים, ולא סוררים ומורים. וכן נשתדל להרים כל תלמיד, ולא להיות לו מרירים.