פרשת השבוע - חוקת
"וַיֵּצֵא עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן לִקְרָאתָם הוּא וְכָל עַמּוֹ לַמִּלְחָמָה... וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה אַל תִּירָא אֹתוֹ כִּי בְיָדְךָ נָתַתִּי אֹתוֹ"
(במדבר כא, לג-לד)
בפרשה אנחנו פוגשים את עוג מלך הבשן, דמות מאוד מיוחדת, משארית הפליטה של דור המבול. ההתמודדות של עם ישראל איתו כנראה מאוד מסובכת, הוא לא פוחד לצאת למלחמת תנופה נגד ישראל, עד שהקב"ה נדרש לומר למשה "אַל תִּירָא אֹתוֹ כִּי בְיָדְךָ נָתַתִּי אֹתוֹ".
הגמרא (ברכות נד, ב - דברינו הם על בסיס דברי הרב קוק זצ"ל שם בעין איה) מספרת איך עוג חשב לגמור את העסק עם ישראל בצורה מהירה ולגמרי לא מתוחכמת. הוא הרים הר בגודל שלוש פרסות, ותכנן להשליך אותה על מחנה ישראל כולו, ובזאת לקבור אותם אחת ולתמיד. אלא שאז הקב"ה שלח נמלים, ובשעה שעוג הניח את ההר מעל ראשו הם כרסמו בו, והוא נפל סביב צווארו של עוג, וכשהוא ניסה לשלוף אותו נשתרבבו שיניו והוא לא היה מסוגל לפעולה הזאת. ואז משה, שהיה גבוה עשר אמות, לקח מקל בגובה עשר אמות, קפץ עשר אמות באוויר והיכה את עוג על קרסולו, הפיל אותו והרגו.
עוג הוא המייצג של הגבורה החומרית העצומה כשלעצמה, נטולת כל ערך ועולם רוחני. זו שיטתו וכך הוא מוביל את ממלכתו להישגים מרשימים. הוא רואה את היציאה של ישראל ממצרים, עם דל שכוחו לא בחומרי אלא ברוחני (זכריה ד, ו): "לֹא בְחַיִל וְלֹא בְכֹחַ כִּי אִם בְּרוּחִי אָמַר ה' צְ-בָאוֹת", שדוגל בדיוק בהיפך ממנו - שאין מקום לכוח ולחיל בלא רוח גדולה מאת ה', ועם זה עוג לא יכול להשלים. הוא מבקש ליידות אבן אחת, על נציגיו של הקב"ה בעולם, ולסיים את הפרשה הזו. עוג חושב "קצר ולעניין" כדרכו של החומר.
אך לבסוף, החומריות עצמה נהפכת עליו לעול על צווארו ומדרדרת אותו והופכת למעמסה בלתי נסבלת, אבל מאחר וכבר מאוחר מדאי וההתמכרות מוחלטת, אי אפשר לצאת מטבעת החנק הזו שהוא הביא אותה על עצמו.
הצריכה המופרזת וההתמכרות לכוח, לתאוות ולהנאות, בלי שום ערך מוסרי וערכי, היא המביאה על התרבות האנושית ועל האדם הקטן מחלות איומות, בגוף ובנפש, עד למצב עגום שלא תמיד ניתן לצאת ממנו – ולבסוף גם גבורה חומרית שכזו, לא יכולה להתמודד עם כמה נמלים קטנות המכרסמות בה.
ומשה רבינו, נביא בן 120, איש הרוח, לחלוטין לא משועבד לחומר, מתגלה בכול צעירותו. הוא יכול להתעלות בכוחו העצמי, לא להיות משועבד אפילו לכוחות המשיכה שפועלים על החומר הגס, ודי לו במגע מועט בקצה התחתון של הענק המגושם, להוציאו משיווי המשקל שלו להפילו ולהורגו.
בניגוד לעוג מלך הבשן - עם ישראל, עם הנצח, אשר ה' יתברך יצר אותו להיטיב ולהאיר לעולם ככתוב (ישעיהו מג, כא): "עַם זוּ יָצַרְתִּי לִי תְּהִילָּתִי יְסַפֵּרוּ" - חי חיים ארוכים, נושא את עיניו למרחק ולא נשען על החומר אלא על הרוח – ובכוחו זה הצליח וב"ה יצליח להתגבר על כל הקמים עליו.
הרב גלעד סלומון, מתוך האתר: "בני דויד-עלי" - http://www.bneidavid.org/Web/
