'דתניא: ר' ישמעאל אומר: כללות נאמרו בסיני, ופרטות באהל מועד. ר"ע אומר: כללות ופרטות נאמרו בסיני, ונשנו באהל מועד, ונשתלשו בערבות מואב' (זבחים קטו,ב). נראה שר"י ור"ע נחלקו שכיון שנאמרה התורה שלוש פעמים (סיני, אה"מ וערבות מואב) סימן שזה מרמז על האבות שהיו שלושה, ולכן שלוש פעמים כנגד שלושת האבות שמכוחם זכינו לקבל את התורה. נחלקו ר"י ור"ע כיצד להחשיב את הפעמים, האם מאברהם עד יעקב או מיעקב עד אברהם. לר"י זה מאברהם שהוא האב הנבחר הראשון, וממנו ממשיך הלאה באבות עד שמתגלה אצלנו – צאצאיהם בסיני, ואילו לר"ע זה כביכול מאיתנו שמתחברים לאבות, ולכן מלמטה למעלה, ולכן הראשון זה יעקב. ר"י שבשמו מרומז השם ישמעאל שהיה הבן של אברהם, ולכן הוא מדגיש את אברהם כמקור הורדת התורה לעולם – בסיני, ואילו ר"ע מרמז בשמו על עקב (עקיבא) כרמז ליעקב (שנקרא ע"ש שאחז בעקב עשו [בראשית כה,כו]), ולכן מדגיש את יעקב כמקור הורדת התורה בסיני. לאברהם היה את יצחק, אבל גם היה לו את ישמעאל, ולכן בכללי הוא מקור התורה לזרעו, אבל בפרטים הוא לא המשיך את התורה לכל זרעו, ולכן לר"י שמדגיש את אברהם הוא סובר שרק כללים נאמרו בסיני. אמנם הפרטים נאמרו באה"מ, שזה כנגד יצחק שהיה עולה תמימה, שהועלה על מזבח לקרבן ולכן מרמז על אה"מ ששם יש את הקרבנות. אברהם אמנם לא העביר לכל זרעו את התורה, אבל ליצחק הוא כן העביר, ולכן ההמשך של מתן תורה, שזה היה אה"מ שכעין המשיך את מעמד מתן תורה שהיה בסיני, הוא כנגד יצחק שהמשיך את אברהם, שלו אברהם העביר (את היעוד של בנ"י ולכן גם) את החיבור לתורה, ולכן שם נגלו הפרטים, שיצחק הוא הפרטים של המשך התורה מאברהם. בערבות מואב זהו לקראת הכניסה לארץ, ולכן זה כנגד יעקב שלכל זרעו ניתנה הארץ והחיבור לתורה שדרכה. (ר"י מדגיש רק את סיני ואה"מ, כדי להדגיש שזה אחד – כללי תורה וההמשך של פרטיה). לעומת זאת ר"ע מחשיב את סיני ליעקב כיון שהתורה בשלמותה ניתנה לבנ"י, שהאבות שמרו את התורה מבחירה ולא חובה, וגם בחו"ל לא שמרו את כל התורה אלא רק על שבע מצוות בני נח (רמב"ן, בראשית כו,ה), לכן התורה השלמה (תריג מצוות) זה בשלמות רק בבנ"י, ולכן מדגיש את יעקב שבניו – בנ"י קיבלו את כל התורה בסיני, ולכן סיני שזה הורדת התורה כחובה ושלמה זה קשור ליעקב, ולכן זה קשור לכללים ופרטים, שבבניו היה רק בנ"י (שנים עשר השבטים). באה"מ זה כנגד יצחק, ואמנם בבניו היה גם את עשו, אולם כיון שכבר קודם קיבלו את כל התורה לא שייך עכשיו רק כללים, ובנוסף אצלו זה כנגד החיבור שמתגלה דרך יעקב – שהרי הוא היה קודם כהתחלת הגילוי, והרי יצחק בגילויו של יעקב קשור לתורה (שהרי דווקא עשו לא קשור, אבל הוא לא נחשב כאן). בערבות מואב זה כנגד אברהם, שעכשיו בנ"י לקראת הכניסה לארץ, וכעין אברהם שנאמר לו ללכת לא"י, וכיון שזה קשור לחיבור לא"י, הרי האבות שמרו את כל התורה בא"י, ולכן גם כאן נאמרו הכללים והפרטים. (והגילוי הוא דרך יעקב ויצחק שקודם, ולכן זה מדגיש את החלק של בנ"י. ובנוסף בקשר לא"י נאמר לו שיהיה לו זרע, שהכוונה ליצחק והמשכו בבנ"י).