פרשת בהר - פרשת המקדש

 

אין לך פרשה בתורה שאין לה כותרת מלמעלה ובסיס מלמטה

הרב ישראל אריאל שליט"א

ראש ישיבת המקדש

וראש ומייסד מכון המקדש

השמיטה – כותרת הפרשה

נאמר בפרשה: "את שבתותי תשמורו ומקדשי תיראו אני ה'". לכאורה הפסוק מיותר, שכן,  פסוק באותו לשון נאמר כבר בפרשת קדושים (ויקרא יט ל): 'אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ אֲנִי ה'', כפל זה על שום מה, ומה ההקשר לפרשתנו?

להבנת הקשר בין פסוק זה לפרשה, מן הראוי להתבונן בדברי חכמינו ז"ל במדרש. חז"ל מוצאים במצוות הנדונות בפרשתנו סדר ענינים מכוון ומדויק בשני תחומים: האחד – יש לפרשה פסוקי פתיחה ופסוקי חתימה. זה לשון מדרש תנחומא (בהר סימן ב): 'אמר ר' אלעזר הקפר: כתיב: שוקיו עמודי שש מיוסדים על אדני פז וגו' (שיר השירים ה טו). העמוד הזה אם אין לו כותרת מלמעלה ובסיס מלמטה, אינו נראה נאה.

אמר ר' שמואל בן גדליה: אין לך פרשה בתורה שאין לה כותרת מלמעלה, ובסיס מלמטה. מה כתיב למעלה מן הענין? וידבר ה' אל משה בהר סיני לאמר, דבר אל בני ישראל… ושבתה הארץ שבת לה' (ויקרא כה א ב) ואחר כך פרשת יובל, וספרת לך שבע שבתות שנים'.

מתבאר מן המדרש, שהפסוקים ש'למעלה', כלומר, פסוקי השמיטה, הם ה'כותרת' שבראש העמוד.

ואילו באשר ל'בסיס שלמטה' לא פירש המדרש את דבריו, לאילו פסוקים התכוין?

'את שבתותי תשמורו' – כיצד? – 'ואת מקדשי תיראו!'

נראה, שרבי שמואל בן גדליה בא להשיב על השאלה שבפתיחה: מדוע מסיימת הפרשה בחזרה על הפסוק שכבר נאמר בתורה: 'את שבתותי תשמורו ואת מקדשי תיראו'? לומר לך: המקדש הוא ה'בסיס'! בלי מקדש אין שמיטה, ואין קיום מצוות! המקדש הוא 'לב' המצוות, ולא תיתכן קדושת הארץ ומצוותיה בלא המקדש והשראת שכינה בישראל.

זה ענינו של הפסוק: 'את שבתותי תשמורו – ומקדשי תיראו': איך תבואו לשמירת 'שבתותי', וכיצד תבואו לשמירת 'שבת הארץ'? - על ידי ש'מקדשי תיראו!' כי רק הידיעה, שה' שוכן בארץ – במקדש בירושלים, ורק הידיעה שה' שוכן בתוך עמו, ככתוב: 'השוכן אתם בתוך טומאותם' – היא שמביאה לשמירה קפדנית על השמיטה, ככתוב: 'כי לי כל הארץ'. כך אדם מגיע להכרה כי הארץ אינה שלו, ובשנת השמיטה 'אין לו רשות להשתמש בה אלא לראותה בלבד'.

כך גם מתקיימת שנת היובל והחזרת הקרקעות לכל ישראל. כי מהמצאותו של הקב"ה במקדש אדם מקבל את היראה העמוקה עד כדי הבנה, שאין לו לאדם מאומה בארץ. כך הוא מגיע להכרה: 'כי גרים ותושבים אתם עמדי!' אך אם אין יראת מקדש, הווה אומר, חלילה, 'עזב ה' את הארץ!'

לאור האמור, מובן מדוע מצות השמיטה היא ה'כותרת' שבראש העמוד, ואילו המקדש הוא ה'בסיס', כי יראת המקדש היא הבסיס ליראת ה' וממילא הבסיס לכל המצוות. ראה רמב"ם הלכות בית הבחירה (ז, א): 'מצות עשה ליראה מן המקדש, שנאמר: ומקדשי תיראו, ולא מן המקדש אתה ירא אלא ממי שצוה על יראתו'.

לפיכך חוזרת התורה בפרשתנו בדברי החתימה: 'את שבתותי תשמורו' – זאת, כיצד? 'ואת מקדשי תיראו!'

 

שבת שלום