האב שציווה לא להשתכר

יוסף ארז את תיקו כדי לחזור לישיבה, כשאביו נכנס לחדר.

"אני מקווה שתהיה לך שמחה אמיתית, בישיבה בפורים", פתח אביו של יוסף. "ואני אחכה לשיחה ממך, אחרי פורים, שתודיע לי שאתה לא השתכרת. אתה יודע כבר שנים את דעתי שאין להשתכר בפורים. ! "

יוסף התלבט. לא להשתכר בפורים? אבל זו מצווה! ובכל זאת, מה עם מצוות כיבוד אביו?

תשובה של הרב שלמה זלמן אויערבאך, זצ"ל:

הבן חייב לשמוע בקול אביו. אף שאב שמצווה על בנו לעבור על דברי תורה אין הבן חייב לשמוע בקול אביו, כאן שונה הדבר. האב לא ציווה אותו לעבור על דברי תורה. הבן יכול לקיים את המצווה על ידי שתיית יין יותר מהרגלו ושינה לאחריה, וכמו שכתב הרמ"א (תרצ"ה, סעיף ב) שמתוך שישן אינו יודע בין ארור המן לברוך מרדכי. וכן נהג הרב שלמה זלמן אוירבך לעשות. (הליכות שלמה פרק י"ט, סעיף כה) 

הרב אשר וייס, שליט"א נשאל שאלה דומה: בחור אחד הוזמן על ידי אביו לסעודת פורים. אולם האבא ביקש מהבן שלא ישתכר בביתו. הבחור שהיה לו חשוב להשתכר משום שהדבר יגרום לו התרוממות רוחנית, ניגש לר' אשר וייס.

ר' אשר השיב לו – כיווון שהדבר חשוב לך לעלייה רוחנית, אל תאכל אצל אבא ותסביר לו מדוע אינך יכול לאכול אצלו. אף שרוב הפוסקים סבורים שלא להשתכר, (ואף ר' אשר בעצמו אמר שאף פעם לא השתכר), מכיוון שזו הרגשתו של הבן, שיעשה כאמור.