תמיד תמיד איתך - לפרשת ויקהל
תמיד תמיד איתך
לא חסר לנו הרבה בחיים,
אבל כמה טוב היה, לו יכולנו לחיות אותם בתחושה בלתי פוסקת שמישהו-אוהב נמצא איתנו
כמו ירח שמלווה לכל פינה...
בפרשת ויקהל משה רבנו מצווה את עם ישראל להקים משכן -
בית לאומי שאליו באים וחווים שאלוקים נמצא איתנו -
אבל לפני זה הוא מזכיר את מצוות השבת.
עם כל החשיבות האדירה של בניית המשכן
בשבת נחים
למה?
מה יש בשבת שחשוב יותר מהמשכן?
השבת תישאר הרבה אחרי שהמשכן ייחרב.
ממד הזמן עמוק יותר מממד המקום.
גם היא, כמו המשכן, מנכיחה את אלוקים פה.
אבל בשביל הנוכחות שלה לא צריך ללכת לשום מקום.
פשוט להיות, לחכות. זה מגיע.
רק לא להרוס.
ואיך אפשר בלי להשלים עם השלב בנוסף והעמוק הרבה יותר,
שעם כל חשיבותה של השבת, כשעל כף המאזניים נמצאים חיי אדם
השבת תחכה בצד
כי הנוכחות האלוקית בנשמות היא הגבוהה ביותר
היא לא תלויה במקום
והיא לא מותנית בזמן,
היא מהות הנשמה.
השאיפות העמוקות שלה הן הביטוי הבהיר ביותר בעולמנו למציאות ה'.
העובדה שיש פה אנשים שאכפת להם מיושר ומוסר, מטוב ומחסד, מיופי ואהבה,
והם פועלים ומטביעים את הערכים האלה במציאות, מוכיחה שיש אלוקים בעולם.
בעוד השבת היא מעין עולם-הבא.
החיים בונים את אותו עולם,
שהולך ומופיע בעולם-הזה,
הולך ו...בא.
מוקדש באהבה עמוקה לכל המשקיעים את חייהם בשמירה על חייהם של אחרים,
בכל זמן
ובכל מקום