צמד הפרשיות ויקרא צו פותח את ספר ויקרא ועוסק בתורת הקורבנות. בניגוד לקריאתה הפשטנית של הפרשה, אין היא עוסקת רק בהיבטים הטכניים של ההקרבה, אלא גם במשמעות העמוקה והאמונית של פעולת ההקרבה האנושית כלפי הקב"ה. ביצירת הקירבה בין האדם קרוץ החומר לבין הקב"ה ע"י ההקרבה. ובמשמעות ההקרבה כנתינה של האדם מעצמו לערך הנעלה של קרבת אלוקים, נתינה הכרוכה בויתור על דבר מה שיקר לאדם, והנכונות לבחור לשאת במחיר של הקושי וחוסר הנוחות הכרוך בנתינה. דבר זה למדנו מהקרבן הראשון בהסטוריה. מקרבנם של קין והבל, דווקא קרבנו של הבל התקבל לרצון מפני שהוא "הביא גם הוא מבכורות צאנו ומחלבהן" (בראשית ד ד) שנתן מעצמו את המיטב שבצאנו.