'אמר רבי יוחנן, ואמרי לה במתניתא תנא: מאה ועשרים זקנים ובהם כמה נביאים, תיקנו שמונה עשרה ברכות על הסדר' (מגילה יז,ב). לא מובא כמה נביאים היו בכנסת הגדולה. אולם ביר' מובא יותר מפורט: 'א"ר ירמיה: מאה ועשרים זקנים ומהם שמונים וכמה נביאים, התקינו את התפילה הזאת' (יר' ברכות ד,ב). בפשטות כך יצא שהיתה כמות כזו של נביאים. אולם אולי בכוונה הדגישו שהיו נביאים בכנה"ג, בהקשר לתפילה, כיון שהתפילה קשורה לעניין הנבואה (ראה ב'צמאה נפשי' למרן גדול הדור הרה"ג חיים דרוקמן שליט"א, שער ג פרק ג), וביר' באו להדגיש עד כמה הדבר הזה חשוב, שהיה רוב מוחלט של נביאים, לא רק רוב שמעל חצי, אלא מעל 2/3 נביאים, שזהו רוב מוחלט. אולי באו לומר במספר הזה שגם מי שלא היה נביא היה קשור לגילוי שכינה בעולם. שיוצא שאלו שלא היו נביאים היו שלושים ומשהו זקנים. ונאמר: 'אמר אביי: לא פחות עלמא מתלתין ושיתא צדיקי דמקבלי אפי שכינה בכל יום, שנאמר (ישעיהו ל, יח) "אשרי כל חוכי לו" – ל"ו בגימטריא תלתין ושיתא הוו' (סוכה מה,ב). כך שאולי נרמז שאנשי כנה"ג היו נביאים וצדיקים שמקבלים פני שכינה (שיש בכל יום לפחות ל"ו, כך שאפשר שיש גם יותר, ולכן נאמר שמונים וכמה, שהיתה משתנת כמות הנביאים, אולם בסה"כ תמיד היה יוצא שכל הזקנים קשורים לקשר לשכינה לעולם), שהם הראויים לחבר את התפילה שהיא גילוי שכינה בעולם (שבתפילה מחברים את כל צרכי העולם לה' – שמתפללים לה' על צרכי העולם). אולי עוד אפשר שהיתה כמות הנביאים משתנת (ולכן לא נאמר מספר מדוייק), וזה היה בשמונים ומשהו, שבכך מרמז על מעלתם כמתקני העולם – שלכן הם הראוים לחבר את התפילה. כיון ש'אלקים' בגימטריה 'הטבע' כמו שהביאו המקובלים, וזה קשור לבריאת העולם (ראה ב'מועדי ישראל' – 'בריאת העולם וגבורות גשמים', למרן פאר הדור הרה"ג שלמה גורן זצוק"ל זיע"א). לכן כשהיו פ"ו נביאים היו ראויים לתקן תפילה לגילוי ה' בעולם (שכמות הנביאים היתה משתנת ולכן לא נאמר מדוייק, אבל נרמז מעל שמונים – אולי כדי לרמז שכשהיו פ”ו נביאים תקנו את התפלה). אולי גם רומזים מעל שמונים, כרמז למספר שמונה המסמל את המעל לטבע, כרמז לחיבור העולם לה' בתפילה, שבכך מתעלה העולם להיות כלי קיבול לגילוי שכינה. עוד נראה שנאמר מעל שמונים כרמז לכך שעיקר הבעיתיות היא לחבר את הצד הגשמי לה', שהתפילה תהיה נקיה וקדושה אע"פ שמתפללים על הדברים הגשמיים. החלק של צרכי האדם הם הברכות האמצעיות, שהם 12 ברכות ('ר' אחא בשם ר' יהושע בן לוי: אף מי שהתקין את התפילה הזאת על הסדר התקינה, שלש ברכות ראשונות ושלש ברכות האחרונות שבחו של מקום, והאמצעיות צרכן של בריות'. יר' שם). יוצא שהם 2/3 מכלל הברכות בשמונה עשרה, לכן כנגד זה נרמז שהיו מעל 2/3 נביאים לתקן את הברכות האלו, שיעלו לרצון בקדושה וטהרה לה'. לכן מיד ממשיך היר': 'ומה ראו לסמוך הא'ל הקדוש לחונן הדעת' וכו', שזה מתמקד בברכות של צרכי האדם (שמתחיל בברכת חונן הדעת וממשיך משם).