כנפי נשרים
נכתב על ידי אריאל מרדכי פנדל, 25/1/2019
על כנפי נשרים
חבר שלי (שמגדיר את עצמו 'שכלתן' ולא חסידי כלל) שהיה אצל הרבי מליובוויץ' מספר שזו חוויה בלתי נשכחת. 'העיניים של הרבי היו קוראות אותך ואתה הרגשת כאילו אתה כבר לא בגופך' הוא מספר. גם בהתוועדות של הרבי שבו הוא ביקר, למשך שלוש שעות של ההתוועדות הוא לא יכל להסיר את עיניו מהרבי (אף שהרבי היה מדבר ביידיש).
מאז הוא נהיה חסיד של הרבי, וכיום הוא 'דלוק' על ספר התניא. הוא מלמד את התניא לצעירים שעמם הוא לומד בחברותא, ואומר שזהו ספר פשוט גאוני.
זוהי דוגמא של להתנשא על כנפיים גדולות ולהכנס למקום אחר, לתודעה אחרת על החיים. כך היה לבנ"י ביציאת מצרים. "ואשא אתכם על כנפי נשרים" (שמות יט, ד)- הקב"ה הוציא את בנ"י ממצרים, הקיף אותם בעמוד ענן ועמוד אש (כדברי רש"י שם), הראה להם ניסים ונפלאות כשהשגחתו ואהבתו מלווה אותם מכל עבר. ה' הרים אותם למקום כל כך מרומם עד שלא יכלו להישאר כפי שהיו עד כה.
אוסיף ואומר, "על כנפי נשרים" - ה' לא רק הרים אותם אלא אף נתן להם את התכונה של הנשרים: לפרוש כנפיים ולהמריא ולהיות חירותיים מכל דבר (ממצרים, ומכל צורת החיים של העבדות, שהיו קשורים אליו לפני כן). אחר כך מעצמם הם נדבקו אל הקב"ה ולא יכלו לעוזבו, נמשכו אל האור, והתקיים ממילא המשך הפסוק "ואביא אתכם אלי" (לא כעוד שלב נוסף שקורה אחר כך אלא כהמשך טבעי של ההתנשאות מעל כל ה'מיצרים').
לכל אדם יש את העיסוקים והסידורים שאליהם הוא קשור. כמעט שאי אפשר לדמיין להשתחרר מהם אף לרגע ולהתעלות מעליהם (לשם המחשה: אם לא אענה לטלפון, העולם לא יוכל להמשיך...). כשזוכה אדם, כגון בשבת, להתנשא על כנפי נשרים ולהרגיש מורם ומרומם, מגיע גם ההמשך "ואביא אתכם אלי". אין יותר מיוחד מאשר הטעם של השבת שהיא כמו 'כנפי נשרים' בשבילנו, ובה אנו זוכים לדבקות וקרבת ה'. וכפי מידת החירות וה'נשריות' כך גם חש כל כולו את "ואביא אתכם אלי", אלי ממש.
שבת שלום
אריאל
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
