סוגיות לשוניות בפרשת בשלח - צבעים במקרא
נכתב על ידי איתיאל, 25/1/2019
חז"ל דרשו שהכתיב בתפילין "ידכה" בא לרמז שמניחים אותן על היד הכהה - כלומר החלשה (שמאל לרוב העולם, ימין לאיטרים).
למדנו מכאן שפירוש המילה "כהה" הוא חלש, ולא כמקובל היום שכהה הוא חזק, היפך של בהיר.
וכך אנו רואים בדוגמות רבות:
בדיני נגעים: כהה הנגע = נחלש. בימינו היינו אומרים: התבהר.
בדיני ספר תורה: אם כהו אותיותיו = האותיות דהו ונחלשו.
בהלכות טהרת המשפחה, ראה את ההנגדה בלשון השו"ע: כל אדום טמא, בין שהיה עז או כהה. כהה = בהיר, ההיפך מעז.
כשזקן יצחק כהו עיניו = ראייתו נחלשה (לעומת משה רבינו, שלא כהתה עינו).
ואגב העיסוק בצבעים ובגוונים - בעברית הקדומה אנו מוצאים רק 4 צבעים: שחור, אדום, ירוק ולבן. בתוך הסקאלה הזו יכנסו כל שאר הצבעים, וכך מדברים לדוגמה על זהב ירוק (=צהוב) ו"ירוק כשמיים" (=כחול). וכן פרה אדומה - היא למעשה חומה.
כמובן שלעיתים נדרשים לתאר גוונים נוספים, ומתארים אותם בדימוי לחומרים בצבע זה: תכלת (חילזון שמדמו מופק צבע), ארגמן (כנ"ל), כרתי (עשב ירוק) וכן הלאה.
למעשה מסתבר שגם שמות הגוונים היסודיים נוצרו מחומרים: אדום - צבע הדם, ירוק - צבע ירק השדה, לבן - צבע הגבינה שמכונה "לבן" או לבאנה.
בתחיית הלשון העברית נוצר צורך ביצירת שמות לצבעים נוספים, תוך שימוש בתבנית המציינת צבע - קטול. כך יצקו שמות חומרים לציין צבעים: ורד - וורוד (למרות שיש ורדים בצבעים נוספים..), כחל (חומר לאיפור עיניים) - כחול, זהב - זהוב, ובדומה לו: צהוב, כתם (סוג של זהב, כמו "ראשו כתם פז") - כתום.
גם בשפות אחרות יש קשר בין חפצים לשמות צבעים, לדוגמה באנגלית: אורנג' (orange) = גם תפוז וגם צבע כתום. או הצבע בורדו - אדום כעין צבעו של היין המפורסם שמכינים בעיר בורדו.
בארמית - שפה אחות לעברית, שם הצבע האדום הוא סומק, והצבע הלבן - חיוור. העברית השאילה שמות אלו לגיוון משמעות - הסמיק היא תופעת אדמימות בפנים כשאדם נבוך, וחיוור הוא חסר צבע, בהיר ביותר. כשאומרים שאדם החוויר - זה שקול לביטוי המקורי העברי "הלבין פניו" - הבושה מוציאה את הדם מהפנים והם נותרות לבנות.
נראה לנו מוזר לחשוב שהיו שמות בעברית רק לארבעה צבעים. אך עלינו לזכור שקריאת שמות שונים לכל גוון באה לאור התפתחות הצבע בעולם. כיום אנו חיים בעולם מלא צבעים - טבעים ומלאכותיים, עם מסכי 256 פיקסלים, ובעולם צבעוני כזה יש צורך לבדל בין גווני שונים של צבעים (הרי מבחינה מהותית, כמו שכחול בהיר וכחול כהה שניהם כלולים בשם "כחול", כך היה ניתן להכליל בקטגוריה אחת את הוורוד והסגול לדוגמה). וכך נוצרים גווני משנה רבים, כמו ירוק זית, לבן שמנת וטורקיז (למרות שיש גברים רבים המוכנים להישבע שאין באמת צבע טורקיז. יש רק ירוק ותכלת. ושטורקיז זו המצאה של נשים, כדי לסבך את הבעל כשהוא מחפש חולצה...).
אבל, חכמינו בהחלט ראו גוונים רבים, וכך הם הבדילו בין גווני אדום שונים ותיארו את הצבעים (כדם מכה, כמימי אדמה, כמי הצלי, כיין מזוג, כצמח הכרכום). לאורך הדורות הבאים איבדו החכמים את הרגישות להבדיל בין גוונים קרובים כל כך, עד שהגדירו שכל דם אדום נכלל במראות המטמאים בנידה.
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
